משפחה מאוחדת
כאשר יעקב מגלה שעשיו עדיין מבקש להורגו ויוצא לקראתו עם ארבע מאות איש, יעקב מתכונן למלחמה. "ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות. ויאמר, אם יבוא עשיו אל המחנה האחת והכהו, והיה המחנה הנשאר לפליטה"1.
ההחלטה של יעקב לחצות את אנשיו ומשפחתו לשני מחנות, והמשך המהלכים שלו המתוארים בפרשה, מעלים מספר תהיות. ראשית, מה פשר החלוקה של אנשי יעקב לשני מחנות - האם יעקב מסתפק בהצלת חצי ממשפחתו, ומוכן לוותר על החצי השני? ושנית, איזו תועלת חשב יעקב להפיק במאמץ המלחמתי מחצייתו של העם לשני מחנות? האם לא עדיף שמחנה אחד גדול וחזק יילחם בעשיו ובאנשיו?
בהמשך מתברר כי למעשה בעת המפגש עם עשיו, יעקב הציג את כל בני משפחתו. "וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה, ואת לאה וילדיה אחרונים, ואת רחל ואת יוסף אחרונים, והוא עבר לפניהם"2. גם כאשר יעקב חוצה את נחל יבוק, נאמר במפורש שהיה זה עם כל משפחתו, ככתוב: "ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחותיו, ואת אחד עשר ילדיו, ויעבור את מעבר יבוק"3. ואם כן, באיזה שלב יעקב חצה את העם אשר אִתו לשני מחנות?
משמעות מחודשת לחלוקה
ההסבר לכך הוא, כי יעקב אכן חצה את מחנהו לשני מחנות, אבל לא הייתה זו חלוקה של האנשים לשתי קבוצות אלא חלוקה אחרת לגמרי. במחנה אחד יעקב שם את הרכוש, המקנה, העבדים והשפחות. ואילו במחנה השני היו יעקב ומשפחתו.
לפי זה, יש לפסוק "אם יבוא עשיו אל המחנה האחת והכהו, והיה המחנה הנשאר לפליטה", משמעות מחודשת. בוודאי אין הכוונה שיעקב היה מוכן לקבל אפשרות בה מחנה הרכוש יינצל, ואילו הוא ומשפחתו יוכו חלילה. התוכנית של יעקב הייתה מבוססת על הנחה שעשיו יגיח מצד מסוים של נחל יבוק. לכן הוא העביר את מחנה משפחתו לצד השני של הנחל, כדי שבזמן שעשיו יתקוף את המחנה הראשון, מחנה הרכוש, יעקב ומשפחתו יצליחו להימלט. ומי יודע, אולי אחרי שעשיו ייקח את הרכוש הרב, הוא יניח לו לנפשו ולא ירדוף אחריו.
זו גם משמעות תפילתו של יעקב: "הצילני נא מיד אחי מיד עשיו, כי ירא אנֹכי אותו, פן יבוא והכני אם על בנים"4. יעקב מתפלל לה' שעשיו לא יופיע מצידו השני של הנחל, בו נמצא המחנה שלו ושל משפחתו, ואז יכה אותו, את נשיו ואת ילדיו, חלילה.
שני מחנות לפליטה
למעשה, הקדוש-ברוך-הוא, בורא העולם ומנהיגו, סיבב את מהלך האירועים כך שעשיו אכן הפתיע את יעקב, ובא מהצד השני של הנחל - היישר אל מחנה משפחתו של יעקב.
ואולם, בראותו את יעקב, התהפך ליבו של עשיו לטובה והוא לא נלחם בו כלל. כך היו שני המחנות לפליטה, ומשפחתו וגם רכושו נשארו שלמים בחזקתו של יעקב. וכדברי הכתוב: "רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום"5.