למה "והסירותי"?
בתחילת הפרשה, התורה מכוננת את קודקס החוקים היהודי בדיני ממונות, וישנו פירוט של נושאי נזיקין, דיני הלוואה, ועוד. בהמשך, מופיעים הציוויים לשמור את השבת ולחגוג את שלושת הרגלים בעלייה לבית המקדש.
לאחר מכן, פונה הקדוש-ברוך-הוא ומבטיח לבני ישראל כי הם ייכנסו אל הארץ המובטחת. יחד עם ההבטחה לכיבוש הארץ בהצלחה ומיגור יושביה הגויים בהדרגה, ועד לחלוקתה בפועל - באה האזהרה לא ללמוד מהתנהלות גויי הארץ, ולא לאמץ את אורחות החיים השליליים שסיגלו לעצמם הילידים. בני ישראל נקראים להתמקד ביישובה של הארץ ובעבודת הבורא, והם מובטחים כי אם יעשו כך, האלוקים יברך את לחמם (הלחם הוא כינוי כללי לכל מזונו של האדם1) ואת מימיהם (שהמים יהיו טהורים ונקיים וטובים לבריאות2, שהרי המים הם המקור לכל המשקאות3.).
ההבטחה הבאה, עוסקת בהסרת המחלה מבני ישראל. מאחר שכל פרט בתורה מדויק בתכלית, ודברי התורה הם "כהררים התלויים בשערה"4, עד כדי כך שחכמי ישראל למדו הלכות שלימות מייתור או חיסרון של אות אחת, יש לדייק בלשון פסוק זה:
המונח "הסרה" מתייחס לדבר שכבר קיים, ומסירים ומרחיקים אותו. אם כן, מדוע נאמר "והסירותי מחלה" ולא לשון של מניעה, שלא תבוא מחלה על בני ישראל, שלכאורה מתאים יותר?
רפואה מונעת
חלק מפרשני המקרא5 מסבירים, כי הביטוי "והסירותי" בא כרצף אחד עם הברכה האלוקית באשר למזון ולשתייה של בני ישראל האמור קודם לכן - "ובֶרַךְ את לחמך ואת מימיך". כך שלמעשה ההבטחה מתייחסת לשני הנושאים כעניין אחד. הקדוש-ברוך-הוא מברך את עמו, שהמאכלים והמשקאות יחזקו את בריאות העם, וימנעו ממנו מחלות קשות שלעיתים נגרמות ממזון ושתייה רגילים שאינם מבורכים.
אך עדיין השאלה במקומה עומדת: איזו מחלה ישנהּ כבר בבני ישראל, שעליה מבטיח הקדוש-ברוך-הוא: "והסירותי"?
להחליט נכון ולעשות טוב
אם נהיה כנים לעצמנו ונבחן היטב את מצבנו האישי, נגלה כי למרבה הצער, כולנו, במובן מסוים, קצת חולים.
כל אחד ואחת מאיתנו מקבל אינספור החלטות במהלך חייו. השאלה היא, כמה מתוכן הן במטרה להיטיב את מצבנו ולשפר את מעמדנו? אנחנו מתעסקים באובססיביות בעצמנו - פעמים רבות על חשבון הזולת, או על חשבון ערכי נצח בהם אנחנו מאמינים.
מחלת ה'ישות העצמית', הושרשה באדם מיד אחרי שחטא בפעם הראשונה. לפני כן, היה אדם הראשון יצור שעסק במילוי הרצון האלוקי, מבלי ידיעת טוב או רע. ואילו לאחר חטא עץ הדעת, שאל אותו הקדוש-ברוך-הוא: "מי הגיד לך כי עירום אתה?!"6. בעקבות החטא - חדרו באדם מושגים כמו היכולת לשקול ולהבחין, ובעצם, הישות וההרגשה העצמית.
אם כן, זוהי ברכת הקדוש-ברוך-הוא לבני ישראל בפרשתנו:
שנזכה לעסוק במימוש רצונותיו של הבורא, ובמילוי תפקידנו עלי אדמות, וכך תוסר מאִתָּנוּ מחלת ה'ישות' וההרגשה העצמית, ונוכל להתמסר לעשיית טוב אמיתי.

