טוב מוחלט
התורה נפתחת בתיאור בריאת העולם על-ידי הקדוש-ברוך-הוא. "בראשית", כלומר בהתחלה, העולם היה חלל חשוך וריק. רק "רוח אלוקים" ריחפה "על פני המים". האור נברא ראשון, ולאחר מכן נבראו הים, השמים והארץ והצמחים. אחריהם נבראו השמש והירח, הדגים והעופות, הבהמות ושאר בעלי החיים. וביום השישי, היום האחרון לבריאה, נברא אדם הראשון.
בסיום מלאכת הבריאה, אומר הכתוב: "וירא אלוקים את כל אשר עשה, והנה טוב מאד" - הקדוש-ברוך-הוא מביט על כל הבריאה ומצהיר כי כל מה שנברא הוא "טוב מאד".
על כך נשאלת שאלה פשוטה: אם כל מה שנברא בששת ימי בראשית היה "טוב מאוד", מהיכן נוצר הרע בעולם?
חושך מול אור
שלמה המלך, החכם מכל האדם1, אומר: "וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות, כיתרון האור מן החושך"2. ועל האמירה הזו מתעוררת תמיהה פשוטה: אור וחושך (וגם חוכמה וכסילות) מייצגים את הקצוות ההפוכים שבבריאה, את הטוב מול הרע. אם כן, כיצד ייתכן שלאור יש רק "יתרון" על פני החושך? הרי הוא ההיפך הגמור ממנו!
בספר התניא3 מוסבר, כי הכוונה היא שיתרון האור בולט ובא לידי ביטוי במיוחד כאשר הוא נאבק בחושך. "מעט אור - דוחה הרבה מן החושך"4 - די בנר קטן, כדי להאיר חדר גדול. לעומת החושך, ומתוך הקונפליקט עימו, מודגש היתרון של האור על החושך, של הטוב על הרע, כיתרון איכותי מובהק.
המפתח לחיים מאושרים
כדי להבין טוב יותר את ההשוואה בין טוב ורע לאור וחושך, נתבונן בהגדרות המושגים הכל-כך מוכרים הללו.
שורש הרע - איננו רע בכלל. בדיוק להיפך. וכפי שחז"ל אומרים5: "שטן ופנינה - לשם שמים נתכוונו". בזוהר הקדוש6 מופיע משל המתאר מלך שרצה לבחון את רמת המוסריות של בנו, והחליט להעמיד אותו בניסיון. לשם כך, שכר המלך אישה שתפתה את הבן לחטוא. רצונה הפנימי והאמיתי של האישה הוא שבן-המלך יעמוד במבחן ולא יתפתה, אלא שחזקה עליה מצוות המלך והיא מבצעת את שליחותה.
כלומר, הקדוש-ברוך-הוא ברא עולם שהוא טוב מושלם, בו כל נברא ממלא תפקיד מסוים שהקדוש-ברוך-הוא הועיד לו. לכן, גם מה שנראה לנו רע, הוא בעצם חלק מהתוכנית האלוקית.
החיים מלאים בניסיונות וקשיים, ובמאבק ממושך עם הרע. ואולם כאשר נתבונן ונראה בכל התמודדות או מאבק הזדמנות לנַצח, לרומם את עצמנו ולהעמיד את חיינו במקום טוב יותר, נפנים שהרע הוא בסך-הכול אתגר, ודי באור קטן של אמת כדי לנצח את החושך והקושי. כך נוכל להפיק את הטוב מכל משבר, ולראות את יתרון האור והטוב שבא לידי ביטוי דווקא מתוך ההתגברות על הרע והחושך.