ייחודה של לאה

אהובה או שנואה?

היחס שבין יעקב לרחל ולאה, מתואר בשני פסוקים. באחד נאמר: "ויאהב גם את רחל מלאה", ומפסוק זה מובן שיעקב אהב גם את לאה, אלא שאת רחל הוא אהב יותר. בפסוק השני, לעומת זאת, נאמר: "וירא ה' כי שנואה לאה"¹, ומפסוק זה נראה כי לא רק שיעקב לא אהב את לאה באותה מידה שאהב את רחל, אלא שלאה הייתה 'שנואה'. והרי זו סתירה בין הפסוקים!

בהמשך הפרשה, מסופר אודות לידת בניה של לאה ועל שמותיהם, כשכל אותה עת "רחל עקרה". ותמוה ביותר: מדוע באמת רחל הייתה עקרה, ואילו לאה זכתה לפרי בטן?

בנוסף, יש להבין מהי משמעות ההבדל בין שתי האמירות של לאה על עצמה: האחת - "ראה ה' בְּעָנְיִי"², שעל שם כך נקרא בנה הראשון של לאה "ראובן", והשנייה - "שמע ה' כי שנואה אנֹכי"³, שעל שם כך נקרא בנה השני "שמעון".

לידה לא טבעית

האות מ"ם במילה "(ויאהב גם את רחל) מלאה" לא באה ללמד שיעקב אהב את רחל יותר מלאה⁴, אלא זו מ"ם הסיבה. כלומר, "מלאה" - "בגלל לאה". היה אפשר לחשוב שאהבתו של יעקב לרחל פחתה עם השנים בהן היה נשוי ללאה, שכן כבר יש לו אישה. על כך אומרת התורה שדווקא מתוך חייו של יעקב עם לאה, התחזקה אהבתו לרחל. חייו עם לאה הבליטו לו את חסרונה של רחל, ולכן גם אחר נישואיו ללאה, נשארה אהבתו לרחל בתוקפה כמקודם ואף יותר. מובן אם כן, שלאה אכן הייתה שנואה⁵.

ה' גרם לכל האימהות להיות עקרות, על מנת שעם ישראל לא ייוולד בדרך הטבע, אלא בהשגחה פרטית של ה' ועל ידי תפילות רבות. זאת, בכדי להדגיש את ההשגחה הפרטית שמלווה אותנו, עוד מימי האבות הקדושים. יוצאת מן הכלל הייתה לאה, שה' ראה את צערה בהיותה שנואה, ולכן פתח את רחמה, כדי שתזכה באהבתו של יעקב. רחל, לעומת זאת, זכתה ללדת רק אחרי תקופה ממושכת של עקרוּת ותפילות רבות, כמו שרה אִמנו ורבקה אִמנו.

משנואה לאהובה

כשנואה, לאה סבלה בשני מישורים. האחד, המישור המעשי - בהנהגה כלפיה שלא באהבה. והשני, במישור הדיבור - בדיבורים שלא התאפיינו בנחת ובאהבה. לכן קראה לאה לראובן "ראה ה' בעניי". כלומר, ה' ראה את ההתנהגות כלפיי במעשה. ואכן, בזכות ראובן, הייתה התקרבות מסוימת של יעקב ללאה. לכן, בלידת שמעון, לאה אומרת רק "שמע ה' כי שנואה אנֹכי". כעת לא מדובר בראייה של המעשים כלפיה, אלא רק שמיעה של הדיבור הלא-אוהב, והיא מודה לה' שבזכות בנה השני, גם הדיבור אליה לא יהיה בכעס ובגערה, אלא בנחת.

בשלב זה, אחרי לידת ראובן ושמעון, לאה כבר לא שנואה, אך היא עדיין לא אהובה. לכן, בלידת לוי, לאה אומרת: "עתה יִלָּוֶה אישי אֵלַי"⁶. כלומר, יאהב אותי. ואכן, בבן השלישי יעקב נכנס לתמונה, והוא זה שנותן לו את שמו - "על כן קרא שמו לוי", בזכות פרי הבטן שה' נתן ללאה, היא נגאלת מצערה והופכת משנואה לאהובה.

בראשית, פרק כ"ט, פסוק ל"א. ↩
בראשית, פרק כ"ט, פסוק ל"ב. ↩
בראשית, פרק כ"ט, פסוק ל"ג. ↩
ראה בפירושי הרשב"ם, הרד"ק והרמב"ן, לבראשית, פרק כ"ט, פסוק ל', ובמה שכתב על כך האברבנאל (שם, פסוק כ', השאלה הב'), ושם, בדיבור-המתחיל "ויעבוד יעקב ברחל". ↩
ראה גם מה שכתב הרמב"ן בפירושו לבראשית, פרק כ"ט, פסוק ל"א (דיבור-המתחיל "כי שנואה לאה"). ↩
בראשית, פרק כ"ט, פסוק ל"ד. ↩

הדרשות
הבאות

1/10

עידוד במקום המקדש

"וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא"

בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"א

2/10

חלום הסולם

"וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ"

בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ב

3/10

נדרו של יעקב

"וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר, אִם יִהְיֶה אֱ-לֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ"

בראשית, פרק כ"ח, פסוק כ'

4/10

סימנים סביב הבאר

"וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ, כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר"

בראשית, פרק כ"ט, פסוק ב'

6/10

בזכות צידוק הדין

"וַתֹּאמֶר רָחֵל, דָּנַנִּי אֱ-לֹהִים, וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי, וַיִּתֶּן לִי בֵּן, עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָּן"

בראשית, פרק ל', פסוק ו'

7/10

החסד של לאה

"וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת, וַתִּקַּח אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ, וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה"

בראשית, פרק ל', פסוק ט'

8/10

תחבולה אך לא בריחה

"וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי, עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא"

בראשית, פרק ל"א, פסוק כ'

9/10

תוכחה רצויה

"יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע, וֵא-לֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר, הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע"

בראשית, פרק ל"א, פסוק כ"ט

10/10

מאחורי התרפים

"וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ, וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ"

בראשית, פרק ל"א, פסוק י"ט

1/10

עידוד במקום המקדש

בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"א

2/10

חלום הסולם

בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ב

3/10

נדרו של יעקב

בראשית, פרק כ"ח, פסוק כ'

4/10

סימנים סביב הבאר

בראשית, פרק כ"ט, פסוק ב'

6/10

בזכות צידוק הדין

בראשית, פרק ל', פסוק ו'

7/10

החסד של לאה

בראשית, פרק ל', פסוק ט'

8/10

תחבולה אך לא בריחה

"וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי, עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא"

בראשית, פרק ל"א, פסוק כ'

9/10

תוכחה רצויה

בראשית, פרק ל"א, פסוק כ"ט

10/10

מאחורי התרפים

"וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ, וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ"

בראשית, פרק ל"א, פסוק י"ט

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].

דרשה לשבת

אהובה או שנואה?

לידה לא טבעית

משנואה לאהובה

הדרשות הבאות

דרשה
לשבת

הדרשות
הבאות