דרשה
לשבת

איזו ברית?

לפני שהקדוש-ברוך-הוא ממטיר את המבול על הארץ, הוא מבטיח לנח שישמור עליו כפי שהתחייב בברית שנכרתה ביניהם, ואומר לנח: "והקימותי את בריתי אתך".

אולם, בפסוקי התורה עד כאן, לא נמצא שום אזכור לברית כלשהי אותה כרת הקדוש-ברוך-הוא עם נח. אם כן, עלינו להבין - על איזו ברית מדובר?

התכלית והמשמעות

בגמר מעשה בראשית נאמר: "ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי"¹ עם ה"א הידיעה, בשונה משאר הימים בהם נאמר "יום ראשון", "יום שני", "יום שלישי", ללא תוספת האות ה"א בתחילה.

חז"ל דרשו על כך²: "יום השישי - ה"א יתירה למה לי? מלמד שהתנה הקדוש-ברוך-הוא עם מעשה בראשית, ואמר להם: אם ישראל מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו אני מחזיר אֶתכם לתוהו ובוהו"³.

כלומר, קבלת התורה היא זו שמעמידה ומקיימת את כל העולם, ובלעדיה אין לבריאה קיום. אם בני ישראל לא יקבלו את התורה, העולם יהיה ללא תכליתו וללא משמעות לקיומו - ויחזור לתוהו ובוהו, חלילה.

תנאי זה שהתנה הקדוש-ברוך-הוא בבריאת העולם, מופיע גם בפסוק הבא⁴: "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי". חוקות (גבולות) השמים והארץ, הם כנאמר⁵: "יִקָּווּ המים מתחת השמים אל מקום אחד ותֵראה היבשה". אם כן משמעות הפסוק היא, שגבול זה - שהמים לא עולים על היבשה, מותנה בקיום 'בריתי' - קיום התורה.

היחיד ששמר על נאמנות

הברית שכרת הקדוש-ברוך-הוא עם נח, היא הברית אותה כרת עם כל העולם בבריאתו. כבכל ברית, גם בברית זו ישנם שני צדדים להסכם. חלקו של צד א' - העולם על סך ברואיו, כולל נח, הוא קיום התורה. וחלקו של צד ב' - הקב"ה, הוא שמירה על חוקי הבריאה.

כאשר בני האדם הפרו את חלקם בברית עם ה', גם הקדוש-ברוך-הוא מצידו, לא היה כבול, כביכול, למחויבות שלו לסדר והנהגת הטבע שהטביע בבריאה, וניתן היה לשנות את חוקי וגבולות הבריאה, להמטיר מבול על הארץ ולמחות את היקום מעל פני האדמה. אולם אמר ה' לנח: מאחר ששמעת בקולי, וקיימת את חלקך בברית, גם אני מחויב לקיים את חלקי בברית כלפיך, ולא תיפגע מן המבול.

ה' הציל את נח מהמבול באמצעות התיבה, לשם הקמת העולם מחדש, עולם נקי מחטא, אותו ממשיך הצד המחויב והמסור לברית עם ה' אלוקיו.

"האדם הוא עולם קטן, העולם הוא אדם גדול, ומה שיש בזה יש בזה"⁶. על האדם לדעת שכל מציאותו בעולם, וכל מה שנדמה לו שהשיג לעצמו 'בזכות' ולא 'בחסד' - הכל תלוי ועומד בכך שיקפיד להחזיק במחויבות שלו בברית עם ה' - ולא יסור ממנה ימין ושמאל.

1. בראשית, פרק א', פסוק ל"א. ↩

2. על פי תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ג', עמוד א'. רש"י לבראשית, פרק א', פסוק ל"א. ↩

3. ראה רש"י שבהערה הקודמת, ושם: "'יום השישי' - הוסיף ה"א בשישי בגמר מעשה בראשית, לומר שהתנה עימהם על מנת שיקבלו עליהם ישראל חמישה [= ה"א] חומשי תורה.דבר אחר: 'יום השישי' - כולכם תלויים ועומדים עד 'יום השישי' [= הידוע], הוא שישי בסיון המוכן למתן תורה". ↩

4. ירמיה, פרק ל"ג, פסוק כ"ה. ↩

5. בראשית, פרק א', פסוק ט'. ↩

6. אבות דרבי נתן, פרק ל"א. ↩