מה לקח קורח?
סיפור המחלוקת של קורח על משה ועל אהרן, פותח בפסוק: "וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי, וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן… וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן".
ותמהו חכמינו זכרונם-לברכה על המילים "ויקח קרח", מהו הדבר אותו לקח קרח?
וכך דרשו בתלמוד1: "ויקח [קרח]" - אמר ריש לקיש: שלקח מקח רע לעצמו". ורש"י מפרש על פי מדרש תנחומא2: "לקח את עצמו לצד אחד להיות נֶחְלָק מתוך העדה". פירוש נוסף פירש האבן-עזרא: "ויקח קרח - אנשים… לקח לקום על משה".
כל הפירושים הללו טובים ויפים, ועל כולם עדיין נשאלת השאלה: מדוע לא מפורש בתורה מה לקח קורח?
תלונות על שלושה מינויים
שלוש כיתות נקהלו על משה ואהרן בחטא קרח ועדתו. כל אחת פנתה בטרוניה על אחד המינויים שמינה משה, ובו העדיף מישהו אחר על פניהם.
משה ואהרן היו בניו של עמרם, שהיה בנו הבכור של לוי. לכן מתקבל על הדעת, שמבני עמרם יהיה מלך ישראל. קורח היה בנו הבכור של יצהר, שהיה בנו השני של לוי. לכן הוא היה סבור שמגיע לו להיות הכהן הגדול, והתלונן על כך שהמינוי ניתן לאהרן. זו הייתה הכת הראשונה.
הכת השנייה הייתה דתן ואבירם ואון בן פלת, שהיו בני ראובן. ראובן היה הבן הבכור של יעקב, אבל הוא חטָא ויעקב אביו הוכיח אותו לפני מותו ואמר: "פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ, אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה"3. לכן זכויות הבכורה נשללו מראובן, המלכות ניתנה ליהודה, והזכות לקבל בירושה פי שניים ניתנה ליוסף4. זו הסיבה לתרעומת של בני ראובן על משה, שכביכול לקח מהשבט שלהם את זכות הבכורה.
הכת השלישית והאחרונה, היו 250 מקטירי הקטורת שהיו בכורות, והתרעמו על כך שעבודת בית-המקדש נלקחה מהבכורות ועברה לבני שבט לוי.
"את" בני ראובן
לפי זה, צריך לקרוא את הפסוק כאילו נאמר: וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי, וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת את בְּנֵי רְאוּבֵן. כלומר, כבר זמן רב שאנשים נטרו בליבם טינה ותרעומת על משה ועל אהרן, אך כעת כאשר קורח ישב בשכנות לדתן ולאבירם, הייתה בידם הזדמנות להתאגד יחד ולתכנן את המחלוקת על משה ועל אהרן.
קורח, דתן ואבירם ואון בן פלת, שהיו אנשים חשובים, לקחו אתם בדברים את בני ראובן כדי להיקהל על משה ועל אהרן.
אין זו פעם ראשונה שהתורה מדלגת על המילה "את". לשון דומה ראינו בפרשת בשלח5: "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר". נמצא כי למעשה, כן כתוב בתורה במפורש את מי לקח קורח - את בני ראובן.
המשותף לשלוש הכיתות, היא הטענה שמשה בדה את ההחלטות על מינויים אלו מליבו, והעדיף אחרים על פניהם ממניעים אישיים או מטובות לחברים ולקרובים. בסופו של דבר, התברר שכל מה שעשה משה היה אך ורק על פי ה', והחולקים על משה ואהרן - נענשו.
תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק”ט עמוד ב’. ↩
במדבר, פרשת קרח, אות ב’: “וַיִּקַּח קֹרַח” - אֵין וַיִּקַּח אֶלָּא לְשׁוֹן פְּלִיגָה”. ↩
בראשית, פרק מ”ט, פסוק ד’. ↩
הבכור מקבל פי שניים בירושה, אך כיוון שראובן חטא, הזכות הזאת עברה ליוסף שזכה לשני שבטים ושתי נחלות בארץ ישראל - מנשה ואפרים. ↩
שמות, פרק י”ד, פסוק ז’. ↩