למה להבטיח פעמיים?
לפי דברי המפרשים1, "אני ה'" הנאמר בסמוך לקיום המצוות פירושו "נאמן לשלם שכר": ששכרם של ישראל על קיום המצוות בוא יבוא.
לפי זה, צריך להבין, מדוע בפסוקנו ההבטחה הנאמנה על השכר מופיעה פעמיים? ולמה הדבר נאמר דווקא כאן, בפרשת ציצית?
מוסבר על כך במפרשים2 כי בני ישראל עלולים לחשוב: אם הקדוש-ברוך-הוא מְצַוֶה אותנו כדי שנקבל שכר, לא נעשה ולא נקבל שכר.
על כך חוזר ואומר להם: "אני ה'" - על-כורחכם אני מלככם.
יתרון הלבוש על השיער
בתורת החסידות3 מוסבר, שקיימים שני סוגים של המשכת אור אלוקי. הסוג הראשון נמשל לשֵׂעָר: כשם שהשֵׂעָר יונק את חיותו ממוחו של האדם, גם הארה זו באה מחוכמתו של הקדוש-ברוך-הוא.
יחד עם זאת, החיות שבשיער מצומצמת (ולכן כשגוזזים את השערות, המוח אינו חש כאב), וכך גם הארה זו. היא מסמלת את התורה, הנקראת למעלה 'שערות', שירדה והתלבשה בשכל אנושי, בריבוי צמצומים.
הסוג השני, הנעלה עוד יותר, נמשל ללבוש. כשם שהלבוש מכסה ומסתיר את האדם עצמו, כך אור זה עלום ואין אפשרות להשיגו, כי הוא בא מעצמותו ומהותו של הקדוש-ברוך-הוא. הארה זו מסמלת את המצוות.
שורש המצוות אינו מתגלה בהשגה כמו התורה, אך נמשך על ידי קיום מצוות מעשיות, וביניהן מצוַת ציצית השקולה כנגד כל המצוות4.
הרעש והשער
מבואר בתורת החסידות5, כי "שער" הוא גם אותיות "רַעַשׁ". על ידי 'רעש' חיובי6 של "אתערותא דלתתא" [התעוררות מלמטה], נמשכת מלמעלה בחינת "שַׁעַר" בשי"ן ימנית, ולא רק "שֶׂעָר" בשי"ן שמאלית.
בעוד שההארה שב"שֶׂעָר" (תורה) מצומצמת, זו שב"שַׁעַר" (מצוות) גבוהה יותר, ועליה נאמר7: "זה השַּׁעַר לה'". זהו שער רחב, ועל ידי קיום המצוות בדברים גשמיים נעשים 'כלים' רחבים.
האור האלוקי גלום בהעלם בדברים הגשמיים, ולכן נוצר בהם 'רעש' של התפעלות ומרירות, בשל ריחוקם ממקורם. אך על ידי קיום המצוות בדברים הגשמיים, ה'רעש' הופך ל"שַׁער לה'", שער רחב.
אור העתיד
כעת, נבין מדוע נאמר "אני ה'" פעמיים. הפעם הראשונה מכוונת לאור המשול לשַׁעַר, הבא כשכר על קיום המצוות. והפעם השנייה - לשכר שלעתיד לבוא, אחרי "אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים" - ממיצרי הגלות, אז יאיר אור העצמות הנמשל ללבוּש8.
ולכן נאמר הדבר דווקא בפרשת ציצית: חוטי הציצית הם כנגד השְׂעָרוֹת, ובגד הציצית - כנגד הלבוש9.
פירוש רש"י לשמות, פרק ו', פסוק ב'. ↩
רש"י על הפסוק, וראה בספורנו שם. ↩
'ליקוטי תורה', פרשת שלח, דף מ"ו, ד' ואילך. ↩
תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף כ"ה, עמוד א'. ↩
'ליקוטי תורה', פרשת שלח, דף מ"ז, א' ואילך. ↩
ברכת 'יוצר' לפני קריאת שמע. ↩
תהילים, פרק קי"ח, פסוק כ'. ↩
לפי 'ליקוטי תורה', פרשת שלח, דף מ"ז, ג'. וראה שם, דף מ"ז, ד'. ↩
'ליקוטי תורה' שם, דף מ"ז, ב'. ↩