מה החידוש?
החלק הראשון של פרשתנו, מתאר את מסעו של יעקב אבינו מארץ ישראל לחרן, כדי למצוא לעצמו אישה ממשפחת בית אימו. המפרשים עומדים על הפסוק הפותח את הפרשה, המציין שיעקב יצא מבאר שבע לעבר חרן, ושואלים: מדוע חוזר הכתוב ומספר כאן על יציאתו של יעקב לחרן, הרי רק חמישה פסוקים לפני כן, בסיום פרשת תולדות, התורה כבר סיפרה על כך?1
משמעות השם
למשמעותם של שמות, שמור מקום ייחודי ביהדות. שמו של אדם קשור לתכונות ולכוחות המיוחדים בהם הוא ניחן. לכן יש מסורת לקרוא לבנים ולבנות על שם צדיקים וצדיקות, מתוך אמונה כי קריאה בשם צדיק תשפיע לטובה על הנהגתם ועתידם של הבן או הבת הנולדים.
לגבי שמו של יעקב אבינו, התורה מספרת שיעקב נולד כשידו אוחזת בעקב תאומו - אחיו הגדול עשיו, ומכאן שמו. ונשאלת השאלה: מניין נוספה האות יו"ד לשמו של יעקב, הרי המילה "עקב" לבדה היא הקשורה למה שהתרחש בלידתו?
שילוב מנצח
על פי תורת הנסתר, האות יו"ד מסמלת את הקדוש-ברוך-הוא, שכן היא האות הראשונה של אחד משמותיו המקודשים - שם הוי"ה (הנכתב י-ה-ו-ה) שהוא השם המפורש, המייצג רמה גבוהה ונעלית ביותר בקדושתו של הקדוש-ברוך-הוא.
אם כן, זהו השילוב המיוחד שקיים ביעקב אבינו: מצד אחד שמו מתחיל באות יו"ד, הרומזת על האור האלוקי כשהוא בדרגתו הרוחנית הגבוהה ביותר. ומצד שני, בצמוד לכך בא המשך שמו של יעקב - עקב, האבר הנמוך והנחות ביותר בגוף האדם, המסמל את הגשמיות הנחותה ביותר.
לכן הפסוק חוזר כאן בשנית על סיפור ירידתו של יעקב מבאר שבע לחרן. באר שבע, מקום מגורי אביו של יעקב, היא רמז לשבע מידות הקדושה. לעומת חרן, הרומזת ל"חרון אף של מקום בעולם"2. כפל הדברים על המעבר מבאר שבע לחרן, נועד ללמד כי אין זה משנה לאן יעקב הולך - הוא תמיד נשאר מחובר למקור, ל"באר שבע" עיר מגורי אביו, ולקדושה שהיא מסמלת. כשם ששמו מכיל חיבור בין הדרגה הגבוהה ביותר לדרגות הנמוכות ביותר, כך בחייו יעקב אבינו נשאר מחובר לקדושה גם בהיותו בסביבה מלאת רשע וחטאים.
כך הוא מצליח לשרוד בחרן מבחינה רוחנית, ואף לגדל שם משפחה יהודית בקדושה וביראת שמים.
נלמד מיעקב אבינו לשמור על חיבור לשורש הרוחני בכל מצב ובכל מקום, גם אם אין זה אזור הנוחוּת הרוחנית והגשמית המוכר לנו. תמיד נישאר מחוברים למקורות הנצח, לערכי התורה, ונישא את יהדותנו בגאון.