דרשה
לשבת

אריכות כפולה

פרשתנו נפתחת בחלומותיו המרתקים של פרעה. בשני החלומות, אותו מוטיב חוזר על עצמו - שבע פרות ושיבולים טובות ובריאות, נבלעות בידי שבע פרות ושיבולים רעות ושדופות - ולא נראה בהן כל שינוי.

לכל מילה ולכל אות בתורה יש משמעות, ולכל סיפור יש מסר והוראה רלוונטית לחיי היום-יום שלנו. עצם העובדה שחלומותיו של פרעה מופיעים בתורה פעמיים באריכות ובפרטי פרטים, מלמדת אותנו שיעור מאלף.

'בליעת' מידה

בספר התניא¹ מוסבר כי לכל יהודי יש שתי נפשות. 'נפש אלוקית' שמקורה מצד הקדושה, ו'נפש בהמית' שחיותה מצד הקליפה. בין הנפשות ניטש מאבק עיקש על השליטה בגופו של היהודי. כל אחת רוצה למשוך אותו להתנהג לפי הרצון והשאיפות שלה.

כתוב: "זה לעומת זה עשה האלוקים"² - מול כל כוח רוחני, יש מידה ויכולת מקבילה בעולמות של צד הקליפה³. וכך תורת החסידות מבארת את חלום פרעה הכפול על פי פנימיות העניינים: המספר שבע, מורה על שבע המידות שקיימות בנפשנו - חסד, גבורה, תפארת (רחמים), נצח, הוד, יסוד ומלכות. וכשם שיש "שבע פרות טובות מראה" בקדושה, כך יש שבע מידות של צד הקליפה.

יש זמנים בהם הנפש נמשכת להתעוררות אהבה לאלוקות, והגוף נשלט על-ידי מידות הנפש האלוקית. לדוגמה, בשעת התפילה, כאשר יהודי מתבונן ביופי ועוצמת הבריאה המתוארים ב'פסוקי דזמרה', הוא מתעורר ברגש עז של אהבה לה', שמקורו במידת החסד של הנפש האלוקית. עם זאת, ייתכן שמיד אחרי התפילה, הוא ייתקף ברגש אהבה עזה דומה להבלי גשמיות העולם. זו דוגמה קלאסית ל'בליעת' מידה טובה על-ידי מידה רעה.

שכחה מול זיכרון

איך ייתכן מהפך כה קיצוני - מאהבת ה' לאהבת הגשמיות, בזמן כה קצר?

מוסבר על כך, ששורש חלום פרעה נעוץ בקטע המסיים את הפרשה הקודמת, על שכחת שר המשקים את יוסף⁴. כאשר אנו שוכחים שמטרתה של התעוררות האהבה היא כדי להגביר בנו את העניין לבצע את הרצון האלוקי על-ידי לימוד התורה, עבודת התפילה וקיום המצוות - אנחנו יכולים לשקוע במחשבות שווא של גדלות, ולטפח את תחושת הישות העצמית.

יוסף, כשמו כן הוא, מרמז על היכולת להוסיף ולהרבות באהבת ה' ולנצל אותה לתוספת התלהבות בביצוע הרצון האלוקי. כאשר זוכרים את יוסף, רואים רק את מטרת העל - לעשות נחת-רוח לקדוש-ברוך-הוא. כך אנו יכולים להיות בטוחים שלהתעוררות האהבה לא תהיה השפעה שלילית, ונהיה מוגנים מפני בליעת המידות על-ידי צד הקליפה.

1. ליקוטי אמרים, פרקים א'-ט'. ↩

2. קהלת, פרק ז', פסוק י"ד. ↩

3. ליקוטי אמרים, פרק ו'. ↩

4. בראשית, פרק מ', פסוק כ"ג. ↩