החוליה החסרה
התורה פותחת בתיאור מפורט של בריאת העולם בידי הקדוש-ברוך-הוא. תחילה שרר בעולם "תוהו ובוהו", ובהמשך נבראו הצמחים, השמש והירח, בעלי החיים והאדם.
בתורת החסידות מוסבר, שהעולם הזה הגשמי המכונה 'עולם העשייה', הוא אחרון בשרשרת הבריאה, הכוללת עולמות עליונים רוחניים, מרוממים יותר, בהם יש דרגות רבות ומגוונות של אלוקות, ונבראים רוחניים רבים ושונים. אלו הם עולמות בהם המציאות האלוקית גלויה ומורגשת, וביצורים שקיימים בהם טבועה אהבת ה' ויראת ה', והם דבוקים בבורא.
על רקע המוּדעות לקיומם של העולמות הרוחניים, עולה השאלה: לשם מה ברא הקדוש-ברוך-הוא את העולם הזה הגשמי? מה היה חסר בעולמות העליונים, בהם יש מלאכים ושרפים העובדים את ה' ומפארים את שמו, כדי שהקדוש-ברוך-הוא יֵרד, כביכול, לברוא עולם גשמי עם נבראים נחותים?
בספר התניא1 מופיע ציטוט מדברי חז"ל במדרש2 שעונה על השאלה החשובה והכל-כך מהותית הזו: "נתאווה הקדוש-ברוך-הוא להיות לו דירה בתחתונים". כלומר, לקדוש-ברוך-הוא יש ענין שדווקא העולם הזה התחתון והנחוּת, ישמש לו 'דירה' ויהיה מקום ראוי להשראת השכינה.
דווקא כאן
לכאורה היה מקום לחשוב, כי בהשוואה בין עולמות עליונים ומלאכים עליונים, לעומת העולם הזה ונבראים נחותים, העליונים קרובים יותר אל שלימות ותכלית הבריאה. הרי בעוד שהעליונים רוחניים וחשים את האור האלוקי, הנבראים התחתונים מוגבלים ואף מסואבים ושקועים בתאוות גשמיות, תכונות שלכאורה מונעות מהם להיות המבַצעים של רצון ה' בעולם.
אך לאמיתו של דבר, המטרה והתכלית של בריאת כל העולמות היא דווקא העולם הזה, התחתון ביותר, והרצון האלוקי הוא שדווקא בו, בתוך כל ההעלמות וההסתרים והיכולת לבחור ברע - יאיר אור אלוקי אינסופי.
לכן, בעוד שבעולמות העליונים הקדוש-ברוך-הוא שורה ומתגלה ב'לבושים' שונים, ומדובר בדרגות רוחניות רבות ומגוונות (שכן, אם האור היה מאיר שם בלי לבושים, היו העולמות בטלים במציאות), תכלית בריאת העולם היא, כאמור, להפוך אותו ל'דירה' לה' יתברך. וכשם שכאשר המלך נמצא בדירתו הפרטית הוא אינו לובש בגדי שרד, כך הקדוש-ברוך-הוא בעצמו יתגלה בעולם הזה ללא 'לבושים' וללא שום העלמות והסתרים. מטרה שתושג במילואה לעתיד לבוא, בגאולה השלימה3.
בחירה במטרה
גילוי עצם האלוקות הוא דווקא בעולם הזה הגשמי, והוא נפעל ומושג על-ידי בני ישראל כנשמות בגופים בעולם הזה הגשמי. הבחירה שלנו בטוב, למרות האפשרות לבחור ברע, ההקרבה בכל פעם שאנחנו מתגברים על הנטייה הטבעית לסיפוק מיידי, וכל מעשה 'קטן' של לימוד תורה וקיום מצוות, הם שעושים את העולם ל'דירה' לבורא העולם, ומקרבים את המציאות הגשמית לתכליתה וייעודה.