למה הוזכר רק נס המים?
הכתוב מציין את החנייה ברפידים, ובתוך כך מזכיר, כי כמסופר בפרשת בשלח1, לא היו שם מים לשתות. כזכור, כאשר בני ישראל הלינו על כך בפני משה, אמר לו הקדוש-ברוך-הוא שייקח את מטהו להכות בצור, ועל-ידי-כך יהיו לעם מים לשתות.
צור זה, הוא 'בארה של מרים' שהלך עם בני-ישראל במשך ארבעים שנה, לכל אורך הדרך במדבר.
ולכאורה צריך ביאור:
מפני מה ראה משה לנכון להזכיר, מבין כל הניסים שהתרחשו לבני ישראל במדבר, דווקא את נס הבאר? מפני מה לא הזכיר גם את נס השְּׂלָו שהיה במדבר סין2 או את נס מי מרה שהיה במרה3?
והרי הרבה אירועים והרבה ניסים היו לעם ישראל במהלך ארבעים השנים האלו, מה מיוחד בנס 'בארה של מרים', שרק אותו מזכיר משה בסדר המסעות?
ההיבט השלילי
ועוד יש להבין:
אם משה רבינו מבקש להזכיר את נס 'בארה של מרים', היה עליו לומר מילים מפורשות יותר, כגון: 'שָׁם נתן ה' מים לעם לשתות', ולמה נאמר 'לא היה שם מים לעם לשתות', כך שבמקום להזכיר את הנס, נזכר דווקא הקושי?
אלא, מכאן שאכן משה רבינו לא מתכוון להזכיר כאן ניסים שהתרחשו במדבר, ועניין זה של המים בא כדי להדגיש את החיסרון של בני ישראל באותה שעה.
"מסה ומריבה"
ביאור הדברים:
בשלב זה, משה מתכונן לפטירתו, והוא מבקש להוכיח את בני ישראל על התנהגותם הלא ראויה. לשם כך, הוא מזכיר את חסרון המים ברפידים, שם חלשה דעת העם, והם לא האמינו בה' וביכולתו להמציא להם מים במדבר. עד כדי כך, שהמקום נקרא על שם המאורע, 'מסה ומריבה' כתזכורת ל"רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר, הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן"4.
בהמשך מסופר מה אירע לבני ישראל בעקבות תלונתם - מלחמת עמלק, וכפי שמפרש שם רש"י5: "תמיד אני ביניכם ומזומן לכל צרכיכם, ואתם אומרים 'היש ה' בקרבנו אם אין'?! חייכם, שהכלב בא ונושך אתכם, ואתם צועקים אליי, ותדעון היכן אני!
משל לאדם שהרכיב בנו על כתפו, ויצא לדרך, היה אותו הבן רואה חפץ ואומר: 'אבא, טול חפץ זה ותן לי', והוא נותן לו. וכן שנייה, וכן שלישית. פגעו באדם אחד, אמר לו אותו הבן: 'ראית את אבא?'. אמר לו אביו: 'אינך יודע היכן אני?!' השליכוֹ מעליו ובא הכלב ונְשָׁכוֹ".
לכן משה רבינו מזכיר לבני ישראל חטא זה, כדי שיזכרו לסמוך תמיד על ה' שיעמוד לימינם לעָזְרָם, ולא ינסוהו שוב.

