ב"ה • פרשת וירא • כ׳ בחשון תשפ״ז
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
כל הזכויות שמורות © 2026
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
דרשה 4/10 לפרשה
קורבן מסוג אחר
"זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה', בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ"
ויקרא, פרק ו', פסוק י"ג

מחווה מייצגת

בפסוק הפותח את פרשתנו, "צו את אהרן ואת בניו לאמר"1, פוקד האלוקים על משה, ומוסר לו שורה של הנחיות הקשורות בעבודת הכוהנים סביב המזבח: סדר מערכות העצים והאש, הזמנים המותרים להקרבה, פינוי דשן הקורבנות והאפר מן המזבח, והחובה שתהיה אש תמיד על המזבח.

המכנה המשותף לרוב סוגי הקורבנות שמביאים אנשים פרטיים למשכן ולבית המקדש - כדוגמת קורבנות חטאת, שלמים או נדבה - הוא הרצון להתקרב אל בורא העולם, ולחזק את הקשר עימו2 על-ידי מחווה שתבטא את רצונם זה.

ואולם בפסוק שלפנינו, אנו נתקלים בציווי ייחודי שאין דומה לו - 'מנחת הכוהנים' שבה מדובר בפרשה, היא הוראה לכל כהן העובד לראשונה, להביא 'מנחה' לציון חנוכת עבודתו. את המנחה, עשירית איפה של קמח סולת, צריך הכהן המתחנך להביא מחציתה בבוקר ומחציתה בערב. הסולת מטוגנת במחבת עם שמן, ואחר-כך פותתים את הבצק המטוגן לפתיתים. 'מנחה' כזו מקריב הכהן הגדול מִדי יום ביומו.

המברר והמתברר

הייחודיות של 'מנחת הכוהנים' הופכת למשמעותית במיוחד, שכן נראה שהיא סותרת לחלוטין את ההיגיון הרעיוני של מושג הקורבנות. הרי כדי שהקרבת הקורבן תיצור התקרבות בין המקריב ובין בורא העולם, חייב להתרחש שלב ההפרשה והבירור, מהלך הזיכוך המְשַׁנֶה את מהות הקורבן, מבהמה מגושמת - לניצוץ רוחני בעולם הקדושה.

בחסידות מוסבר3, כי היחס בין הדבר המתברר לכוח המברר, צריך להיות קבוע ומוגדר - כוח הקדושה חייב להיות ממוקם יותר גבוה בסדר החשיבות ההיררכי. ובענייננו, ברור שכאשר יהודי מגיע לבית-המקדש כשקורבנו בידו, הוא ניגש לכהן, נציג הקדושה עלי אדמות, ודרכו הוא שואף להזדכך ולהתקרב לבורא העולם ומנהיגו.

להתעלות כדי להעניק

הכוהנים עצמם, הם נציגיו של הכוח המברר. דבר שעולה גם משמו של קורבן ה'שלמים'4 המתחלק בין המזבח, הכוהנים והבעלים, ונקרא כך משום שהוא יוצר 'שלום' והרמוניה בין הכוחות הגשמיים, המתבררים ומזדככים, לבין הכוח הרוחני המברר.

אם כן, ברור ש'מנחת הכוהנים' היא מעין 'מוטציה' נדירה במינה, הממקמת לראשונה את הכוהנים, החפים מצורך בבירור - בהיותם מייצגים את רמות הקדושה הגבוהות - לאלו הזקוקים להקרבת קורבן לשם הזדככות והתקרבות.

לא כך הם פני הדברים ב'מנחת הכוהנים'. אהרן הכהן ובניו, אינם בדרגה המצריכה בירור ושינוי יסודי. לכן, הקורבן שהם נצטוו להקריב, שונה במהותו משאר הקורבנות, והוא נועד לקרב את הכוהנים אל דרגות הקדושה הנשגבות ביותר. וזאת על-מנת שהם יוכלו להמשיך ולפעול בעבודתם את קידוש והענקת הכוחות לבני ישראל - להמשיך בעבודת ההתקרבות הנצחית אל הבורא.


  1. ויקרא, פרק ו', פסוק א'. ↩

  2. כי הרי קורבן הוא מלשון 'התקרבות'. ↩

  3. 'ליקוטי תורה', פרשת בלק, דף ס"ט, א'-ב'. ↩

  4. תורת כוהנים, דיבורא דנדבה, ויקרא, פרק ט"ז, פיסקאות א'-ב'. ↩

הדרשות
הבאות
1/10
תשובה, כפרה ופיוס
"זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה"
ויקרא, פרק ו', פסוק ב'.
2/10
משכן של אש בלב
"וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ"
ויקרא, פרק ו', פסוק ב'
3/10
הנעה לפעולה
"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ, לֹא תִכְבֶּה"
ויקרא, פרק ו', פסוק ו'
5/10
קורבנו של המקריב
"זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן"
ויקרא, פרק ו', פסוק י"ג
6/10
נזכה לאורו
"בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד"
ויקרא, פרק ו', פסוק י"ג
7/10
הווה מאיר מתמשך
"וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו יַעֲשֶׂה אֹתָהּ, חָק עוֹלָם"
ויקרא, פרק ו', פסוק ט"ו
8/10
כשהחטאת ראשונה
"זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת"
ויקרא, פרק ו', פסוק י"ח
9/10
להיות בחברה טובה
"וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל, בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף"
ויקרא, פרק ז', פסוק י"ט
10/10
רק 'טעימה' קטנה
"קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ, וְאֵת הַבְּגָדִים וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִים וְאֵת סַל הַמַּצּוֹת"
ויקרא, פרק ח', פסוק ב'
1/10
תשובה, כפרה ופיוס
"זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה"
ויקרא, פרק ו', פסוק ב'.
2/10
משכן של אש בלב
"וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ"
ויקרא, פרק ו', פסוק ב'
3/10
הנעה לפעולה
"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ, לֹא תִכְבֶּה"
ויקרא, פרק ו', פסוק ו'
5/10
קורבנו של המקריב
"זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן"
ויקרא, פרק ו', פסוק י"ג
6/10
נזכה לאורו
"בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד"
ויקרא, פרק ו', פסוק י"ג
7/10
הווה מאיר מתמשך
"וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו יַעֲשֶׂה אֹתָהּ, חָק עוֹלָם"
ויקרא, פרק ו', פסוק ט"ו
8/10
כשהחטאת ראשונה
"זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת"
ויקרא, פרק ו', פסוק י"ח
9/10
להיות בחברה טובה
"וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל, בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף"
ויקרא, פרק ז', פסוק י"ט
10/10
רק 'טעימה' קטנה
"קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ, וְאֵת הַבְּגָדִים וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִים וְאֵת סַל הַמַּצּוֹת"
ויקרא, פרק ח', פסוק ב'

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].