גוף ונפש
בסיומם של ששת ימי בראשית, התורה מסכמת את מעשה הבריאה ואומרת1: "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם". ובפסוקים הבאים מופיע תיאור תמציתי של הדברים שברא הקדוש-ברוך-הוא בעולם, וביניהם האדם.
וכאן אנו רואים דבר מעניין: בתחילה - "וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה", לאחר מכן "ויפח באפיו נשמת חיים", ובסופו של דבר "ויהי האדם לנפש חיה".
כלומר, בריאת האדם התרחשה בשני שלבים - יצירת הגוף מעפר, ונפיחת רוח החיים. רק לאחר מכן, נהיה אדם הראשון ליצור חי. לעומת זאת, כל בעלי החיים נבראו מלכתחילה כיצורים בעלי גוף חי. ונשאלת השאלה: מדוע דווקא האדם נברא תחילה כדומם חסר-חיים, והיה צורך להפיח בו נפש ורוח חיים בשלב נוסף של יצירתו?
נזר הבריאה
התשובה לכך נעוצה בעובדה שהאדם הוא נזר הבריאה, היצור הנעלה ביותר מבין הנבראים. זו גם הסיבה שבשונה משאר הברואים, בגמר יצירתו של האדם, הקדוש-ברוך-הוא נפח בגופו רוח חיים. בספר התניא2 מובאים דברי חכמי הקבלה3: "מאן דנפח מתוכיה נפח" - מי שנופח (נושף), מתוכו הוא נופח. כלומר, נפיחת (נשיפת) אוויר באה ממקום פנימי ועמוק בנופח, ומבטאת השפעה ברמה גבוהה ביותר.
המשמעות של "נפש חיה" היא אפשרות ליצור חיים - כשם שהנפש מפיחה רוח חיים בגוף שמצד-עצמו הוא דומם וכל חיותו תלויה בנפש, כך יש ביכולתה ליצור ולהביא לעולם חיים חדשים. תכונה מיוחדת זו, קיימת בגלוי אצל הקדוש-ברוך-הוא והוא טבע אותה באדם, כמו שנאמר בבריאת האדם: "ויאמר אלוקים, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"4.
האדם - צינור ההשפעה
בהמשך הפסוק נאמר: "וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ"5. כלומר, תפקידו של האדם לא מסתכם בהשפעתו על שאר בני מינו, אלא עליו להשפיע גם על כל בעלי החיים. ההשפעה האלוקית לכלל הבריאה, עוברת דרך האדם, ותפקידו להשפיע ו"להוריד" חיים לכלל הנבראים, מ"דגת הים ועוף השמים" עד ל"רמש הרומש על הארץ". האדם הוא מטרת הבריאה, ולכן נברא ב"צלם אלוקים". כשם שהקדוש-ברוך-הוא משפיע לנבראים שפע של טוב, כך על האדם לוודא שהתנהגותו תהיה ראויה וכל הנבראים יושפעו וייהנו ממנה. מכאן שהאדם נדרש לגלות אחריות וערבות, לא רק לגבי בני אדם, אלא גם בין בני האדם לכלל הנבראים. ולכן האדם נברא בשני שלבים. תחילה נברא האדם כיצירה גשמית, ולאחר מכן עם נפש חיה רוחנית, כי הוא מייצג את השילוב בין הנבראים לבורא.
אם נתבונן בכוח הרב וההשפעה הגדולה שיש למעשינו על כלל הנבראים, בוודאי נשתדל להרבות במעשים טובים ולא חס וחלילהלהיפך, וכך ניצור סביבה בריאה יותר ועולם טוב יותר.