מה בין אדום לסיחון?
בשלב מסוים בנאומו, משה מגיע לנושא המלחמות שנלחמו ישראל בטרם הכניסה לארץ. ואולם קודם למלחמת סיחון ועוג, נאלצו ישראל להקיף את ארץ אדום, ארץ עמון וארץ מואב. בני ישראל ביקשו מאותם עמים לעבור בארצם בדרכי שלום, אך נתקלו בסירוב - ואף בתוקפנות מצדם.
בהמשך, כאשר בני ישראל נתקלו בסירוב דומה מסיחון מלך חשבון, הם יצאו למלחמה נגדו, וכבשו את ארצו. לעומת זאת, בבני מואב, עמון ואדום, אין ישראל נוגעים לרעה. הסיבה ליחס השונה כל-כך כלפי העמים, היא ציוויים מפורשים של הקדוש-ברוך-הוא כנאמר: "אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל, כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר"1. "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה, כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה"2. "אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם, כִּי לֹא אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה"3.
עיון בציוויים הללו, מעלה קושי: ממה נפשך, אם לישראל מותר לכבוש את ארץ כנען, מדוע נאסר עליהם לכבוש את ארצות אדום, עמון ומואב? ואם נאסר עליהם לכבוש את הארץ הללו מפני שה' נתן אותן לעמים אחרים, במה שונה ארץ כנען שאותה כן מותר לבני ישראל לכבוש? האם היא לא ניתנה לשבעת העמים מאת ה'?
ארץ זרעו של אברהם
הרמב"ן עונה על כך4: הירושה שניתנה לאדום, עמון ומואב, שונה מהישיבה של עמי כנען בארצם. את כל ארצות כנען וסביבותיה, ייעד ה' במפורש לזרעו של אברהם. פסוקים אלה מתארים כיצד בדרך נס ניצחו עמון, מואב ואדום, את הרפאים ואת החורי, כדי להוכיח שהקדוש-ברוך-הוא קיים את הבטחתו לזרעו של אברהם, הם בני עשו ובני לוט5. לכן ה' אסר על בני ישראל את כיבוש הארצות המסוימות הללו.
תיקון לחטא המעפילים
נראה להציע גם תירוץ נוסף. בפסוקים שקדמו לפסוקים אלה, מדבר משה על חטא המעפילים. המעפילים הביעו חרטה על חטא המרגלים, היו מוכנים לכפר עליו ולעלות לארץ, ואמרו - "חָטָאנוּ לַה', אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ"6. ואולם הקדוש-ברוך-הוא לא קיבל את תשובתם, כי הם דיברו בגאווה, ותלו את כיבוש הארץ בכוחם ובאומץ ליבם, ואמר להם - "לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ כִּי אֵינֶנִּי בְּקִרְבְּכֶם"7. ומאחר שהמעפילים שבו והמרו את פי ה', הם ניגפו לפני האמורי.
כעת עומדים בניהם של המעפילים בפני כיבוש הארץ, ועליהם לקלוט את המסר שאבותיהם התקשו להבין - כיבוש הארץ אינו תלוי בכוחם ובגבורתם אלא בהשגחה של ה'. לכן, לפני הכניסה לארץ, בני ישראל פוסחים על פני שלוש ארצות ולא כובשים אותן, כיוון שהשגחתו של הקדוש-ברוך-הוא קבעה שהארצות האלו יהיו שייכות לבני עשו ולבני לוט.
מסע המעקף הארוך הזה, חקק בליבם של בני ישראל את ההבנה, שכיבוש הארץ לא ייעשה בזכות כוחם וגבורתם, אלא אך ורק מפני שכך ציווה הקדוש-ברוך-הוא.
ובאמת, אחרי שבני ישראל הבינו את המסר, שכך ציווה ה' לאברהם, הם יכלו לכבוש את סיחון וכנען, שזה מה שהבטיח ה' לישראל.