התוכנית הכלכלית
עם בואם של יעקב ובני משפחתו למצרים, הם מתיישבים בארץ גושן. בינתיים הרעב מחריף, והמצרים קונים מיוסף אוכל תמורת כסף. כאשר המזומנים אוזלים, הם משלמים ברכוש ומקנה. כשגם המקנה נגמר, יוסף קונה מהמצרים את אדמתם שעוברת לבעלות הממלכה, ומעביר אותם לריכוזים עירוניים.
בהמשך, יוסף הופך את המצרים לאריסים אצל פרעה. הוא מעניק להם זרעים ומאפשר להם לעבד את האדמות ולגדל לעצמם תבואה, ועליהם להעביר חמישית (עשרים אחוזים) מהתוצרת לפרעה.
המפרשים1 תמהים: מדוע חלקו של פרעה הוא דווקא חמישית? ומדוע החמישית עוברת ישירות לפרעה, בשונה מהתשלומים על המזון?
ארבע ידיים
מוסבר בתורת החסידות כי נתינת החמישית קשורה למעלת נתינת חומש מהרווחים לצדקה2, שיש לה השפעה רבה על הנשמה. 'פרעה' שבעולמות העליונים מסמל דרגה רוחנית גבוהה של פריעה - גילוי והסרת ההסתר. כאשר יהודי נותן משלו לצדקה, נשמתו זוכה לגילוי אלוקות נעלה ביותר.
לאחר שאדם נותן חומש לצדקה, הוא זוכה ל"ארבע הידות" שנשארו. ברוחניות הכוונה לארבע הידות העליונות - "היד הגדולה"3, "היד החזקה"4, "יד רמה"5 ו"זרוע נטויה"6 - דרגות בגילוי האלוקי שלו זכו ישראל ביציאת מצרים.
וזה סדר השפעתן7:
תחילה זכו כל בני ישראל לגילוי "היד הגדולה": ביציאת מצרים זכו גם הפשוטים שבעם להתגלות של דרגות עליונות ביותר, כמו שכתוב: "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים"8. הגילוי הגדול, שירד עד לעומק מצרים, הנחותה שבאומות9, עורר הרהורי תשובה גם אצל יהודים שנשמתם ממקור נחוּת יחסית.
אך מכיוון ש"זה לעומת זה עשה האלוקים"10, והנפש האלוקית והנפש הבהמית נמצאות במלחמה תמידית ("ולאום מלאום יאמץ"11), היהודי זקוק לעזרת הקב"ה, ו"אלמלא הקב"ה עוזרו, אין יכול לו"12. זוהי "היד החזקה" - הסיוע הניתן ליהודי מלמעלה לנצח את היצר.
גילוי זה מביא לשלב הבא, "יד רמה" - אהבת ה' המתחזקת בנפש ומגשימה את המטרה של "זרוע נטויה" - קיום תורה ומצוות על-ידי הגוף הנטוע במציאות הגשמית.
זריעה וצמיחה
ואולם, כל הדרגות הללו הן רק זריעה, "זרע השדה", בבחינת "אור זרוע לצדיק"13. ובתוצאות נזכה לחזות לעתיד לבוא, בבוא הגאולה האמיתית והשלימה.
רשב"ם, ו'אור החיים'. ↩
משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות מתנות עניים, פרק ז', הלכה ה'. ↩
שמות, פרק י"ד, פסוק ל"א. ↩
דברים, פרק ז', פסוק י"ט. דברים, פרק ל"ד, פסוק י"ב. ↩
שמות, פרק י"ד, פסוק ח'. ↩
דברים, פרק ה', פסוק ט"ו. ↩
ראה 'ליקוטי תורה', שיר השירים, דף ו', ד', ודף ז', א'. ↩
שמות, פרק י"ד, פסוק ל"א. ↩
פירוש ה'כלי יקר'. ↩
קהלת, פרק ז', פסוק י"ד. ↩
בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"ג. וראה תניא, ליקוטי אמרים, פרק ט'. ↩
תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ב, עמוד ב'. וראה תניא, ליקוטי אמרים, פרק י"ג. ↩
תהילים, פרק צ"ז, פסוק י"א. ↩

