דרשה
לשבת

עידוד והבטחות

יעקב מתרגש מהבשורה שבנו אהובו יוסף חי, ולמרות מינויו ל'משנה למלך מצרים' הוא נשאר בצדקותו. הוא נענה להצעת יוסף לרדת למצרים, ובדרך עובר בבאר שבע ומקריב שם קורבנות לה'. בלילה הוא זוכה להתגלות אלוקית. הקדוש-ברוך-הוא מפיג את חששותיו באשר לירידה למצרים, ומבטיח לו כי במצרים משפחתו תהפוך לאומה גדולה, ואף מוסיף ומבטיח לו כי יֵרד למצרים יחד אִתו, ובעתיד יעלה אותו משם וישיב אותו לארץ ישראל.

ונשאלת השאלה: הקדוש-ברוך-הוא נמצא בכל מקום, ככתוב: "את השמים ואת הארץ אני מלא"¹. אם כן, מדוע הקדוש-ברוך-הוא מבטיח ליעקב שיֵרד עימו למצרים, הרי הוא כבר נמצא שם?

גלות פרטית

מוסבר בספר התניא², שבכל לב יהודי חבויות אהבה ויראה לקדוש-ברוך-הוא, וכל אחד מצוּוֶה לגלות ולעורר את הרגשות הללו על-ידי התבוננות בגדולת ה', בנפלאות הבריאה, ובביטול של כל הנבראים כלפי הבורא.

אך מי שקשה לו להכיל את ההבנה וההכרה בגדולת הבורא ולהתבונן בכך כדי לעורר בליבו אהבת ויראת ה', ואיננו מסוגל לגלות את הרגשות החבויים בו - נשמתו נמצאת ב'גלות מצרים'.

באמונה ובתפילה

עם זאת, למעשה גם במצבים קשים ובגלויות מרות, האמונה בה' תמיד נתנה לבני ישראל את הכוח להתמודד עם כל האתגרים ולנצחם. וגם כאשר הנשמה נמצאת בגלות, האמונה בקדוש-ברוך-הוא מביאה גאולה, כי האמונה היא תכונה טבעית שקיימת אצל כל יהודי בכל מצב.

יש כאן, אפוא, הבטחה אלוקית ליעקב ולצאצאיו בכל הדורות. הקדוש-ברוך-הוא מבטיח להיות עם כל יהודי בכל גלות אישית שבה הוא נמצא, ככתוב: "בכל צרתם לו צר"³. אם רק יתחזק היהודי באמונה ויזעק מקירות ליבו לישועה, אזי "אנֹכי" - הקדוש-ברוך-הוא בעצם מהותו⁴ - יֵרֵד ויתגלה גם בנפשו של היהודי הנמצאת עמוק ב'מצרים' והחש ריחוק מהמציאות האלוקית.

כאשר אנו מתמלאים תחושה של גלות גשמית או רוחנית בחיינו, נזכור שהקדוש-ברוך-הוא נמצא עימנו בכל מצב. נתחזק באמונה ובתפילה, ובוודאי נזכה לגאולה פרטית שתקרב את הגאולה הכללית של כל עם ישראל.

1. ירמיהו, פרק כ"ג, פסוק כ"ד. ↩

2. ליקוטי אמרים, פרק ט"ז. ↩

3. ישעיהו, פרק ס"ג, פסוק ט'. ↩

4. 'ליקוטי תורה', פרשת פנחס, דף פ', ב'. ↩