לאן ולמה הלך משה?
פרשת "וילך" פותחת בפסוק: "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם, לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא. וַה' אָמַר אֵלַי, לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה"1.
ונשאלת השאלה:
הרי הדברים הללו באים בהמשך לפרשת 'ניצבים', בה נאמר שבני ישראל עומדים 'ניצבים' כולם לפני משה. אם כן, לאן הולך משה ומדוע?
גם תוכן דבריו של משה מעלה קושי: "בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם, לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא". האמנם משה לא יכול לצאת ולבוא יותר? והרי במותו אמרה התורה במפורש ש"לא כהתה עינו ולא נס לֵחֹה"2!
פרידה מאהבה
ההסבר לכך הוא, שבסוף פרשת 'ניצבים' התפזרו כל ישראל איש איש לאוהלו. משה יודע שקרבה שעתו למות, והוא מחליט לעבור שבט-שבט, ולהיפרד מכל אחד משבטי ישראל. משה רבנו, הרועה הנאמן, המנהיג הראשון של עַם ישראל, שהיה מוכן פעם אחר פעם למסור את נפשו למענם, מרוב אהבתו אותם וכדי לכבדם, הוא עובר אצל כל שבט ושבט ונפרד מהם, כאדם היוצא מן העיר ומבקש את רשות אוהבו.
משה רוצה לנחם את בני ישראל, ולחזק אותם. בוודאי עולות בליבם תהיות רבות וחששות, הרי מעולם לא היה להם מנהיג אחר מלבד משה, והם מקווים שאולי משה יוסיף להנהיגם עוד קצת, כי הרי "לא כהתה עינו ולא נס לֵחֹה", והוא נראה חזק ובריא כפי שהיה בצעירותו. על כך משה עונה לבני ישראל, שאכן כעת כוחו במותניו, אבל זה רק עניין של זמן עד שגופו ייחלש מפאת זקנותו, ולכן הוא לא יכול להמשיך ולהנהיגם3.
כיבוש שלא בידי אדם
משה מוסיף לנחם ולעודד את בני ישראל: "ה' אֱ-לֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ"4 - לא אני הוא שכבשתי את ארץ סיחון ועוג, אלא ה' אלוקינו ההולך לפנינו, הוא יוסיף ויילחם לכם גם אחרי מותי.
גם בדבריו של משה ליהושע, הוא מדגיש: "חֲזַק וֶאֱמָץ, כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ… וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם"5. משה לא אמר "חזק ואמץ כי אתה תכבוש את הארץ", אלא אתה תוביל ותביא את בני ישראל, והקדוש-ברוך-הוא יכבוש את הארץ.