דרשה
לשבת

תירוץ לא משכנע

התורה מספרת כי למרות גזירות פרעה להמית כל בן שנולד לעם ישראל, שתי המיילדות העבריות לא צייתו לפקודה, אלא הותירו את הילדים בחיים. ועל ציווי פרעה כלפי המיילדות שלא עשו זאת, נאמר¹: "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה". נשאלת השאלה: איך ייתכן שלעם גדול ועצום כמו בני ישראל, היו רק שתי מיילדות? בהמשך, לגבי התשובה של המיילדות על טענתו של פרעה מדוע הן לא מקיימות את דברו, נאמר - "וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה, כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת, כִּי חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ". וכאן נשאלת שאלה נוספת: אם הנשים העבריות יולדות לבד, לשם מה בכלל יש צורך במיילדות?

מזימה שנכשלה

ההסבר לכך טמון ברקע לדברים: בני ישראל מתרבים במצרים בקצב מסחרר, ופרעה חושש שהם יצברו כוח לעמוד על רגליהם כעָם עצמאי ויעזבו את מצרים². בעקבות החשש הזה, פרעה מתחיל לפגוע בבני ישראל בצורה שיטתית והדרגתית, כשעיקר מטרתו היא לעצור את ההתרבות של העם. פרעה מתחיל בגביית מיסים מוגברת³, עובר לשעבוד בבניית ערי אוצר⁴, ועד לשעבוד של כל אחד מבני ישראל לכל מצרי שירצה בכך⁵. ואולם, כל מה שפרעה עושה, לא מקרב אותו להשיג את מטרתו. להיפך - "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ"⁶. ומזימתו נכשלה. כעת פרעה מחליט לנקוט באמצעים חמורים יותר, ולשם כך הוא פונה למיילדות העבריות בפקודה להמית את התינוקות. פרעה לא רוצה להרוג תינוקות יהודים בפרהסיא. לכן הוא מבקש מהמיילדות שיעשו בשבילו את העבודה 'המלוכלכת'. הרי מיילדת יכולה להרוג יִלּוֹד בקלות, ואיש לא יֵדע מה קרה לו. ייתכן שהוא נולד מת.

שני סוגים של מיילדות

אין ספק, שלמעשה היו הרבה יותר משתי מיילדות. כאשר התורה כותבת⁷ "אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה", הכוונה היא לשני סוגים של מיילדות שהיו באות במצרים לבֵיתה של כל אשה שעמדה ללדת. סוג אחד נקרא בשם "שפרה", ותפקידה היה להוציא את הוולד לאוויר העולם ולטפל בו, ולכן נקראה המיילדת בשם זה מפני שמשפרת את הוולד⁸, והסוג השני נקרא "פועה" (מלשון פעייה⁹) כי תפקידה של המיילדת מסוג זה היה לפעות ליולדת¹⁰, להרגיע אותה בקולות רכים ובדיבורים ותפילות, ולעזור לה בכל מהלך הלידה.

לכן, מסתבר שהמיילדות היו מצריות, ופירוש המילים "לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת" - הנשים המיילדות את העבריות. והכתוב מלמד כי למרות היותן מצריות, המיילדות יָרְאוּ את האלוקים ולא צייתו לפרעה. וכאשר פרעה שאל אותן לפשר הדבר, הן ענו לו שהעבריות יולדות ילדים רבים כל-כך, עד שהן כבר 'יודעות את העבודה' ולא צריכות עזרה של מיילדת, ועד שהמיילדות מגיעות - התינוק כבר יצא לאוויר העולם. הקדוש-ברוך-הוא היטיב למיילדות המצריות, בכך שהיטה את לבבן להגן על ילדי ישראל, ובעקבות כך עשה להן גם בתים של עושר וכבוד.

1. שמות, פרק א’, פסוק ט”ו. ↩

2. זו גם הסיבה לכך שפרעה התמיד בסירובו לשלחם ממצרים, שכן מלכתחילה השעבוד נועד כדי שלא יצאו ממצרים. ↩

3. "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים” (שמות, פרק א’, פסוק י”א). ↩

4. “וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה" (שם, שם). ↩

5. "וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ” (שם, פסוק י”ג). ↩

6. שם, פסוק י”ב. ↩

7. שמות, פרק א’, פסוק ט”ו. ↩

8. ראה רש”י לתלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י”א עמוד ב’, דיבור-המתחיל “משפר”. ↩

9. האברבנאל מציין כאן כראיה את הפסוק (ישעיהו, פרק מ"ה, פסוק י"ד): “כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה". ↩

10. פירוש האברבנאל כאן דומה במקצת לפירוש התוספות לתלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י”א עמוד ב’ (דיבור המתחיל “שהיתה”). ↩