התנאי לשחרור: ברכה
יעקב מעביר את משפחתו אל עברו השני של נחל יבוק, ואחר כך חוזר שוב מעבר לנחל, כי "שכח פכים קטנים וחזר עליהם"1. כשיעקב נותר לבדו, הוא נתקל באדם שמתחיל להיאבק עימו. הלה פוגע בירכו של יעקב וגורם לו לצלוע, אך לבסוף הוא נכנע ומבקש מיעקב שיניח לו ללכת, בנימוק שכבר עלה השחר, ויעקב מוכן לשחרר את האיש בתנאי שיברך אותו.
עלינו להבין, מדוע בכלל מספרת לנו התורה את כל הסיפור הזה? ובנוסף, מה הקשר בין בקשתו של האיש מיעקב שישחרר אותו, לעובדה שעלה עמוד השחר? וגם, מדוע רצה יעקב שהאיש יברך אותו?
הברכה כהודאה
לפי פשוטו, האיש מנסה לשכנע את יעקב לשלחו בנימוק שעלה עמוד השחר, כי משהאיר היום - עשיו עלול להגיע בכל רגע. לכן הוא מציע ליעקב "שַלחני" - לך לדרכך והצל את עצמך. אך יעקב מגיב - "ויאמר לא אשלחך, כי אם ברכתני"2. וזאת, כי ברכתו של האיש מהווה הודאה בכך שיעקב ניצח אותו בקרב.
אולם, יש לפרש את הדברים בעומק רב יותר, ובכך להוסיף הבנה בהשתלשלות הדברים בין יעקב לאיש, בתוכן המאורע שהופך אותו לראוי להיות מסופר בתורה, ובסיבה שבגללה יעקב מעוניין בברכתו של האיש.
סיום המאבק בגאולה
חז"ל אומרים שהאיש היה למעשה מלאך - שרו (הרוחני) של עשיו3, ובעצם של כל אדום. לכן, הקרב בין יעקב לשרו של עשיו, רומז למאבק ארוך השנים בין זרעו של יעקב לזרעו של עשיו.
במהלך הקרב, מצליח שרו של עשיו לפגוע בכף ירכו של יעקב. כף ירכו של יעקב רומזת לזרעו של יעקב שנקראים "יוצאי ירכו". ואכן, לצערנו לאורך השנים, הצליחו שונאי ישראל לפגוע בעם ישראל פעמים רבות.
אך המאבק הזה לא יימשך לנֶצח. כשיאיר השחר ותפציע גאולתם של ישראל4, בני עשיו לא יוכלו עוד לפגוע בנו, ובעל-כורחם יצטרכו לברכנו ולהודות לנו שברכותיו של יצחק אכן שייכות לנו, בני יעקב ולא לבני עשיו.
יהי רצון שיהיו מעשינו זכים וטהורים, ונזכה כבר להרמת קרנם של ישראל מבין האומות, בגאולה השלימה ובבניין בית המקדש השלישי, במהרה בימינו אמן.