דרשה
לשבת

שלוש לשונות

בשלוש לשונות מתארת התורה את פטירתו של אברהם אבינו: "ויגווע", "וימת", "ויאסף אל עמיו".

ונשאלת השאלה: לשם מה מתארת התורה את פטירתו של אברהם בשלושה ביטויים שונים? הרי ברור שהתורה לא משתמשת בשלוש מילים נרדפות סתם כך, שכן כל מילה בתורה מדויקת בתכלית ובעלת משמעות!¹

שלושה שלבים

מילים אלו מופיעות בתורה גם לגבי מותם של יצחק אבינו² ושל אהרן הכהן³, וגם במותם של יעקב אבינו⁴ ומשה רבינו⁵ נאמרו שתיים מהלשונות הללו. אם כן נראה, שמילים אלו מופיעות בתורה רק במיתתם של צדיקים.

אולם, קשה לקבל את ההסבר הזה, שהרי שלוש המילים הללו מופיעות גם ביחס למותו של ישמעאל⁶. ולמרות שאמרו חז"ל כי ישמעאל עשה תשובה לפני מותו⁷, ברור שישמעאל לא היה במעלתם של האבות הקדושים ושל משה ואהרן.

ההסבר לכך הוא כי במותו של אדם יש שלושה שלבים:

השלב הראשון הוא דעיכת הגוף והיחלשותו, עד שכבר איננו מסוגל להמשיך ולשמש כלי לנשמה. שלב זה נקרא "גוויעה". בצדיקים שזכו לאריכות ימים ומתו מיתה טבעית, כאשר הגוף דעך לאיטו, נאמרה "גוויעה". לכן אמרו חז"ל: "כל מיתה שיש בה גוויעה, זו היא מיתתן של צדיקים"⁸.

השלב השני הוא היפרדות הנשמה מהגוף. שלב זה נקרא "מיתה".

ואילו השלב השלישי, הוא המעבר של הנפש לעולם רוחני, בו תיאסף עם שאר הנפשות שבמדרגתה. שלב זה נקרא "אסיפה".

כל מילה מדויקת

שלוש המילים האלו נאמרות דווקא על צדיקים. ואין פלא שמילים אלו נאמרו גם על ישמעאל שעשה תשובה, כי "היאספות" הנפש היא אצל כל אחד בהתאם לרמה הרוחנית שלו, וכל אחד 'נאסף' יחד עם נפשות נוספות בדרגה זו. ואכן, ברור כי כשהתורה אומרת על ישמעאל "ויאסף", אין זה באותה רמה של ה"אסיפה" של האבות הקדושים, משה ואהרן.

לפי-זה מובן גם מדוע אצל יעקב ומשה מצינו רק שניים משלושת הביטויים הללו:

ביעקב נאמר "ויגווע ויאסף אל עמיו" ולא נאמרה בו מיתה. על כך דרשו חז"ל: "יעקב אבינו לא מת"⁹.

ובמשה לא נאמר "ויגווע", משום שגופו אכן לא נחלש ולא גווע. להיפך, למרות שמשה רבינו האריך ימים וחי מאה ועשרים שנה, התורה מעידה עליו - "לא כהתה עינו ולא נָס לֵחֹה"¹⁰. שוב רואים אנו שאין בתורה אף מילה מיותרת, וכל פרט מדויק להפליא.

1. תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף כ"ט, עמוד ב'. ↩

2. בראשית, פרק ל"ה, פסוק כ"ט. ↩

3. במדבר, פרק כ', פסוקים כ"ד-כ"ט. ↩

4. בראשית, פרק מ"ט, פסוק ל"ג. ↩

5. דברים, פרק ל"ב, פסוק נ'. ↩

6. בראשית, פרק כ"ה, פסוק י"ז. ↩

7. תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ז, עמוד ב'. ↩

8. תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, שם. ↩

9. תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ה', עמוד ב'. ↩

10. דברים, פרק ל"ד, פסוק ז'. ↩