בוחן פתע
אליעזר עבד אברהם מתפלל לה' שיסייע בידו למצוא את האישה שהוא מחפש ליצחק. הוא מבקש לערוך מבחן לנערות שיבואו לשאוב מים, ועמידה במבחן תהווה סימן שזו הנערה "אותה הוכחת לעבדך ליצחק".
דבריו ומעשיו של אליעזר תמוהים מכמה סיבות: ראשית, לשם מה הוא מוצא לנכון לומר בתפילתו "הנה אנכי ניצב על עֵין המים"1, הרי כבר נאמר "וַיַּבְרֵךְ הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים"2, והקדוש-ברוך-הוא בוודאי יודע היכן הוא נמצא?
בנוסף, המבחן אותו הציב אליעזר הוא שבתגובה לבקשת מים מצידו, הנערה תאמר 'שתה וגם גמליך אשקה'. ונשאלת השאלה: ברור שנערה שתענה כך היא בעלת תכונות של גמילות חסדים, אך האם די בכך כדי לקבוע כי "אותה הוכחת לעבדך ליצחק, ובה אדע כי עשית חסד עם אדונִי"? והיכן ההוכחה על כך שהנערה באה ממשפחה טובה או שיש לה מידות טובות נוספות?
לעזור ללא שאלות
עבד אברהם לא הלך לבדו. בנוסף לגמלים שהיו אִתו, הלכו עימו עוד אנשים רבים3. כשרבקה מגיעה אל הבאר, היא רואה את כל קבוצת האנשים הזו יושבת על עין המים - אנשים בוגרים וחזקים שעבודת כפיים איננה דבר זר להם. לפתע קם מנהיג החבורה ופונה אליה, נערה צעירה, ומבקש: "הגמיאיני נא מעט מים מכדך"4, רבקה יכלה לענות: מדוע אינך מבקש עזרה מאחד מחבריך או שואב מים מן הבאר בעצמך? אבל רבקה לא שואלת שאלות, אלא - "ותאמר, שתֵה אדונִי"5.
לכן פותח אליעזר בתפילתו: "הנה אנכי ניצב על עין המים". אני נמצא ליד הבאר ויכול לשאוב מים ללא קושי. לכן, מי שבכל זאת תשקה אותי, ולא תאמר לי שאני יכול להסתדר בעצמי, אדע שהיא האישה הראויה.
לדון לכף זכות
לעיתים איננו יודעים מדוע מישהו מבקש מאיתנו דבר מה. ייתכן שהבקשה אף תמוהה בעינינו, כשלכאורה נראה שהמבקש יכול לעשות זאת בעצמו בקלות. אבל רבקה דנה את אליעזר לכף זכות, ואמרה לעצמה שאם הוא מבקש ממנה לשאוב לו מים, כנראה שהוא אכן זקוק לעזרתה. שמא הוא ואנשיו חולים מטורח הדרך, או שהם אנשים שאין זה לפי כבודם לשאוב מים מן הבאר. לכן היא ממהרת להשקות אותו ואף משקה את גמליו.
כאשר אליעזר רואה את מעלתה, הוא מבין שהנערה הזו היא הראויה ליצחק. ואכן, די לו במעשה זה מצידה, כדי להיות בטוח שתפילתו התקיימה, והוא מאמין באמונה שלימה שהיא האישה המיועדת ליצחק.