דרשה
לשבת

תפילה על מקרה?!

אליעזר עבד אברהם יוצא לחרן על-מנת לחפש אישה ליצחק. בדרך הוא פונה לקב"ה בתפילה שיצליח את דרכו, וייתן לו אות וסימן מי היא האישה הראויה ליצחק.

התורה מספרת באלו מילים בחר אליעזר להתפלל: "ויאמר, ה' אלוקֵי אדונִי אברהם, הקרה נא לפנַי היום…". וכאן עולה תמיהה: המילה "הַקְרֵה" מתפרשת במשמעות של מקרה, משהו שמתרחש בצורה אקראית ובלי כוונה. ולכאורה, זו סתירה מוחלטת לתפילתו של אליעזר. אם הוא מבקש מהקדוש-ברוך-הוא שיזמן לפניו¹ במיוחד את האישה המיועדת ליצחק, איך אפשר לקרוא לכך "מקרה", ואם הוא מתכנן למצוא את האישה "במקרה", על מה הוא נושא תפילה?

אירוע לא צפוי

כאשר הקדוש-ברוך-הוא פועל דבר בעולם, יכול הדבר להתרחש בצורות שונות. ייתכן שפעולתו של ה' תהיה באופן שנראה בעיני בני האדם כדבר הגיוני וטבעי, ונמצא הסבר לדברים. לעומת זאת, ייתכן שהפעולה תהיה בצורה שלא נדע ולא נבין כיצד אירע הדבר, והוא יֵרָאֶה לעינינו כדבר בלתי הגיוני, או לפחות מפתיע. משהו שלא ציפינו לו.

כאן אליעזר מבקש מהקדוש-ברוך-הוא שיזמן לפניו את האישה המיועדת ליצחק במהירות, מבלי שיצטרך לחפש אותה. זה בוודאי לא משהו טבעי ומובן מאליו, וכרוך בהפתעה גדולה. לכן אליעזר מבקש "הקרה נא לפני", כשהוא משתמש במושג "מקרה" במשמעות של דבר שבא בהפתעה ולא היה ניתן לצפות לו.

כלומר, אליעזר מבקש מה' שיפעל בכוחו דבר שבעיני אנשים נתפס כ"מקרה" ולא כדבר צפוי ומתוכנן.

הכל בהשגחה פרטית

בין חכמי ישראל בדורות קודמים, היו מי שסברו² כי לפחות בדברים מסויימים ההשגחה של הקדוש-ברוך-הוא על העולם היא השגחה כללית בלבד, ולא השגחה פרטית על כל דבר קטן או גדול. לפי גישה זו, ישנם דברים שמתרחשים בדרך "מקרה".

מכאן, ובהסתמך על מקורות רבים נוספים בתורה³, ניתן להוכיח שזו טעות. האמת היא שגם התרחשות הנראית לעינינו כ"מקרה", היא פועלו של בורא העולם ומנהיגו, המשגיח על כל דבר ועל כל נברא בעולם - בהשגחה פרטית.

את האמונה הזו ספג אליעזר עבד אברהם בבית אברהם אדונו. על בסיס אמונה זו נשא אליעזר את תפילתו, והוא ניסח את תפילתו בצורה המדויקת ביותר.

1. ראה תרגום אונקלוס, תרגום יונתן, ואבן עזרא על הפסוק. ↩

2. ספר "מלחמות ה'" לרלב"ג, מאמר רביעי. ↩

3. כדוגמת הנס שאירע במעבר ארנון עליו שרו בני ישראל "עלי באר, ענו לה" (ראה במדבר, פרק כ"א, פסוק י"ז). ↩