זמני התפילות
נאמר בתלמוד1: "תפילות - אבות תקנום… אברהם תיקן תפילת שחרית, שנאמר2: "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם", ואין עמידה אלא תפילה… יצחק תיקן תפילת מנחה, שנאמר3: "וַיֵּצֵא יצחק לָשׂוּחַ בשדה לפנות ערב", ואין שיחה אלא תפילה… יעקב תיקן תפילת ערבית, שנאמר4: "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש", ואין פגיעה אלא תפילה…"
עלינו להבין: מדוע יצחק אבינו בחר לתקן תפילה דווקא לפנות ערב? ומדוע בכלל קבעו האבות את זמני התפילות דווקא בשלושת הזמנים הללו?
הטעות של עובדי האלילים
אבותינו תיקנו את זמני התפילות, כדי להדגיש את הטעות של בני דורם שעבדו לשמש, לירח ולכוכבים.
עובדי האלילים הביטו בכוחות החזקים ביותר שהיו מוכרים להם - השמש והירח - והחליטו שהם האלוקים. זאת, מאחר והשמש היא זו שמאירה את העולם ומחממת את הארץ בקרניה בשעות היום, והירח והכוכבים, שהם כוחות קטנים מהשמש, מושלים בלילה.
לכן תיקנו אברהם ויצחק תפילות דווקא בשעות הזריחה והשקיעה. בשעות אלו ניכרת בבירור תנועתה של השמש שמגיעה משום מקום ונעלמת לשום מקום. ותפילה בדיוק בשעות הללו, מהווה ביטוי בולט לכך שהתפילות אינן לשמש חלילה, אלא שאנו משבחים ומודים לבורא המניע את השמש.
עולם אחד - אינסוף כוכבים
יעקב תיקן תפילה בלילה, על מנת להראות כמה מופרכת אמונתם של עובדי הכוכבים. בלילה מופיעים בשמים כוכבים רבים לאין סוף, האם ייתכן שמיליוני הכוכבים יצרו עולם מדויק ומושלם כל כך? עולם שבו לכל בעל-חיים יש את מקום הגידול המתאים לו ואת מזונו הראוי לו, עולם שבו הדבורים מפזרות את האבקנים של הפרחים ומאפשרות את התפתחות הפירות והירקות והמשך קיומם של הצמחים, עולם שבו השמש מפזרת חום בדיוק מקסימלי על מנת לאפשר קיום של חיים בעולם?
הרי ודאי שכדי ליצור עולם מאוחד כל-כך צריך מושל אחד, בדיוק כשם שבעסק מוצלח יש מנהל אחד שמנצח על הכל. פעולתם של השמש, הירח והכוכבים אכן חשובה, אבל כמו הדבורה הקטנה שמפזרת את אבקני הפרחים, כך גם הם יציריו ומשרתיו של הקדוש-ברוך-הוא, ופועלים אך ורק מכוחו ועל פי רצונו. והמסקנה המתבקשת היא: כי רק אל בורא העולם -הקדוש-ברוך-הוא, נכון להתפלל.

