דרשה
לשבת

משא ומתן ישיר או עקיף

פרשתנו פותחת בפטירתה של שרה אימנו. לאחר שאברהם מסיים "לספוד לשרה ולבכותה"¹, הוא פונה לבני חת בבקשה:² "תנו לי אחוזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני". מכאן מתגלגל דו-שיח בין אברהם לבני חת, כאשר בהמשך מצטרף אליו עפרון החיתי.

שיחה זו מעלה מספר שאלות: ראשית, אם אברהם רצה את מערת המכפלה, היה עליו לגשת ישירות לעפרון שהיה בעליה של המערה, ומדוע הוא פונה תחילה לבני חת? בנוסף, מדוע כשאברהם מבקש מבני חת אחוזת קבר, הוא לא אומר בתחילה שכוונתו לרכישת המקום תמורת תשלום, ורק לאחר מכן, כשאברהם מבקש מהם לדבר עם עפרון, הוא מוסיף "בכסף מלא יתננה לי"?³

בהמשך מתארת התורה איך המשא ומתן התנהל בפני כל הנוכחים: "ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת"⁴, "וידבר אל עפרון באזני עם הארץ"⁵. ויש להבין, מדוע חשוב לתורה להדגיש שהשיחה שהתנהלה בין אברהם לעפרון, הייתה לאוזני בני חת?

התחבולה הצליחה

מלכתחילה אברהם רצה לקבור את שרה במערת המכפלה, כי שם היו קבורים אדם וחוה. אך אברהם ידע שאם הוא יראה עניין גדול במערה המסוימת הזאת, עפרון יבין שיש דברים בגו, ויסרב למכור לו את המערה.

לכן התחכם אברהם ופנה לבני חת בדרך תחבולה, כאילו הוא אדם שלא שפר עליו גורלו ובדוחק השעה הוא נאלץ להזדקק לחסדיהם ולקבל מהם אחוזת קבר. כך עולה מדבריו: "גֵר ותושב אנֹכי עִמכם, תנו לי אחוזת קבר עמכם ואקברה מֵתִי מלפנָי".

בני חת עונים לאברהם: "נשיא אלוקים אתה בתוכנו"⁶ - אינך גֵר כאן. כולנו יודעים מי אתה, ולכן: "איש ממנו את קברו לא יִכלה ממך מקבור מתך". למשפט הזה אברהם חיכה, שהרי גם עפרון היה בין הדוברים. כעת, אם עפרון ירצה להתחמק מלמכור לאברהם את המערה, הדבר יגרום לו בושה גדולה, שהרי הוא שותף להבטחה של בני עמו שאף אחד מהם לא ימנע מאברהם מלקבור את מתו.

עסקה שאין עליה עוררין

אברהם 'מכה בברזל בעודו חם', ופונה לבני חת: "שמעוני ופִגעו לי בעפרון בן צוחר"⁷. עפרון קם מתוך אחיו ואומר לאברהם: "לא אדונִי שמעני" - אין צורך שאנשי העיר יחפשו אותי. אני פה, ואני אמכור לך את המערה.

לאברהם לא הייתה סיבה לשלם לבני חת, אלא רק לעפרון שהיה בעליה של המערה. לכן, רק כאשר אברהם פונה לדבר עם עפרון, הוא מתחייב לקנות את אחוזת הקבר בכסף מלא.

גם כשהמשא ומתן מתקדם, אברהם ועפרון לא פונים הצידה אלא ממשיכים לדבר דווקא באוזני בני חת. וזאת, כדי שבני חת יהיו עדים להתחייבויות של שני הצדדים בעסקה, ואף צד לא יוכל לחזור בו מהתחייבויותיו. כך אברהם מוודא שלעולם לא תהיה אפשרות לערער על שייכותה של מערת המכפלה לעם ישראל שהם זרעוֹ.

1. בראשית, פרק כ"ג, פסוק ב'. ↩

2. בראשית, פרק כ"ג, פסוק ד'. ↩

3. בראשית, פרק כ"ג, פסוק ט'. ↩

4. בראשית, פרק כ"ג, פסוק י'. ↩

5. בראשית, פרק כ"ג, פסוק י"ג. ↩

6. בראשית, פרק כ"ג, פסוק ו'. ↩

7. בראשית, פרק כ"ג, פסוק ח'. ↩