דרשה
לשבת

למה כולם צריכים כפרה?

הנושא החותם את פרשתנו, הוא דין עגלה ערופה. מדובר במקרה בו נמצא אדם שנרצח, ולא ידוע מי הרג אותו. התורה אומרת כי במקרה כזה, מודדים איזו עיר היא הקרובה ביותר למקום בו נמצא המת. זקני אותה העיר, לוקחים עֶגְלָה בת שנתיים שלא עבדו בה מעולם, יורדים אִתָּהּ לנחל אֵיתָן¹ ושם עורפים אותה מן העורף.

לאחר מכן, מתוודים זקני אותה העיר וזקנים מן הסנהדרין², ואומרים: "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ, כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה', וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם. וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ, כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'"³. המקום בו נערפה העגלה, נאסר בחרישה ובזריעה לעולם.

ויש להבין:

מה עניינה ומה טעמה של מִצְוַת 'עגלה ערופה'? ומדוע בכלל צריכים בני העיר כפרה, הרי לא הם רצחו את המת?

לשפוך אור על התעלומה

ההסבר הוא, כי אילולא דין 'עגלה ערופה', המקרה יכול היה להסתיים בשקט ובצִנעה, מבלי שאיש ישמע על כך דבר. אנשים טובים היו מביאים את הנרצח לקבורה, ולאחר מכן כולם היו חוזרים איש איש לעיסוקיו.

מעמד 'עריפת העגלה' נועד כדי לתת תהודה למקרה החמוּר. אדם נרצח בסביבות העיר, ויש אפשרות שהרוצח הוא אחד מבני העיר או אדם ששהה בעיר זמן כלשהו. המעמד המיוחד יעורר את הציבור לדון בנושא, ואולי מתוך הדיבורים בין אנשי העיר, יעלו ויתגלו פרטים שיעזרו לשפוך אור על התעלומה - ולגלות מי הרוצח⁴.

'עריפת העגלה' היא כעין שִחזור של הרצח. העגלה מסמלת את הנרצח. "אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ, אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל"⁵ - ההרוג נרצח על לא עוול בכפו. 'עריפת העגלה' מן העורף, רומזת לכך שהרצח נעשה בשקט ובהיחבא, ללא פרסום. והחמור מכל, הדבר נעשה בסמוך לעיר. התורה נמשלה למים, והנחל הזורם מסמל את העיר, שהיא מקום תורה ומשפט, ובתוך עיר שכזו נעשה רצח שאיש לא ידע ולא שמע עליו.

המקום בו נערפה העגלה, "לא יֵעָבֵד ולא יִזָּרֵעַ". גם דין זה נועד כדי לזרז את בעל-השדה לברר מי היה הרוצח, כדי ששדהו לא תיאסר בחרישה וזריעה.

האחריות של זקני העיר

הכפרה מוטלת על שופטי העיר ומנהיגיה. הם האחראיים לחינוך בעיר, למשפט צדק ולתפיסת הפושעים. והנה מעירם יצא רוצח, והם אפילו לא הצליחו לגלוֹת מי הרוצח ולהעמידו לדין.

לכן נדרשים זקני העיר לתשובה, לתפילה ולכפרה. עליהם לקבל על עצמם לעשות את הישר בעיני ה', ולדקדק בהנהגת העם ומשפטיו, כדי שדבר כזה לא יתרחש פעם נוספת - "וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ, כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'"⁶.

1. נחל השוטף בחוזקה (לדעת הרמב"ם, משנה תורה, ספר נזיקין, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ט', הלכה ב'). ישנן דעות שונות בהגדרת 'נחל איתן', וראה את סיכום כל הדעות באנציקלופדיה תלמודית, ערך 'נחל איתן'. ↩

2. לפי האברבנאל, הכוהנים בני לוי המוזכרים בפסוקים, הם דיינים מן הסנהדרין, שרובם היו משבט לוי. ↩

3. פרק כ”א, פסוקים ז’ - ט’. ↩

4. ראה רמב”ם, מורה נבוכים, מאמר שלישי, פרק מ’. ↩

5. פרק כ”א, פסוק ג’. ↩

6. פרק כ”א, פסוק ט’. ↩