ריחו של משיח

למה הסיום ב"ירדן ירחו"?

לאחר ארבעים ואחד המסעות שבני ישראל עשו מיציאתם מרעמסס אשר במצרים, ועד הגעתם להרי העבָרים, הם סוף-סוף עושים את הצעד האחרון במסעם, ומגיעים אל ערבות מואב, ממש על גדות הירדן הנקרא כאן "ירדן ירֵחו".

מסעותיהם של בני ישראל ממקום למקום, משַקפים עלייה אחַר עלייה ב'עבודת הבירורים' הרוחנית שעושות נשמותיהם. לפי זה, צריך להבין מהי משמעות העובדה שסיום המסעות הוא במקום הנקרא בשם "ירדן יריחו"?

החיסרון והיתרון של הריח

המילה "יריחו" היא מלשון 'ריח'. הריח, בשונה משאר החושים, מתאפיין בכך שהוא לא משיג את מהות הדבר, אלא רק הארה חיצונית ממנו. לדוגמה - כאשר אדם מתייחס לפרי באמצעות חוש המישוש, או חוש הראייה, או חוש הטעם, הוא מתייחס ומתחבר למהות של אותו פרי. שונה הוא חוש הריח, שבו האדם מתחבר לדבר חיצוני של הפרי. הרי ברור שהריח אינו הפרי עצמו, אלא רק ריח שנודף ממנו. מה-שאין-כן בשאר החושים, אדם רואה את הפרי עצמו (באמצעות חוש הראייה), או נוגע וממשש בפרי עצמו (על-ידי חוש המישוש), או חש את טעמו (בעזרת חוש הטעם).

לפי זה, חוש הריח הוא הנחוּת מבין החושים, שכן הריח קולט רק הארה והתפשטות מסוימת של הדבר, ולא את מהות הדבר. מצד שני, לריח יש יתרון גדול על פני שאר החושים. בעוד ששאר החושים משיגים את מהות הדבר, חוש הריח מקבל הארה מעצמיות הדבר. וזו אכן הסיבה לכך שחוש הריח מקבל רק הארה מועטת, שכן מהמקום הנעלה שממנו בא הריח, יכולה להתגלות ולהתבטא רק הארה מועטת ומצומצמת, ויחד עם זאת, עדיין מעלתו הגדולה קיימת בו, וגם בהארה המועטת יש את עצמיות הדבר.

ברוחניות, העובדה שסוף המסעות של בני ישראל היה ביריחו, מלמדת על כך שבסוף 'עבודת הבירורים' שעשו לאורך שהותם במדבר, התעלו בני ישראל עד כדי כך, שהגיעו לדרגה שבה האירה עליהם הארה מעצמותו ומהותו של הקדוש-ברוך-הוא בעצמו¹.

גילוי העצמוּת

אמנם, עדיין מדובר בהארה בלבד מעצמוּת האלוקות, ואילו גילוי העצם באופן מוחלט יהיה לעתיד לבוא, בביאת המשיח.

זהו ההסבר לכך שאחד המאפיינים המיוחדים של מלך המשיח הוא, שיהיה כדברי חכמינו, "מורח ודאין" [מריח ודן]². תהיה לו היכולת לדון ולפסוק על-פי חוש הריח. וכפי שנאמר בנבואת ישעיהו³: "ויצא חוטר מגזע ישי… וַהֲרִיחוֹ ביראת ה', ולא למראה עיניו ישפוט, ולא למשמע אוזניו יוכיח".

המשמעות הרוחנית הפנימית של הדברים היא, שהמשיח יביא לידי גילוי מלא את בחינת ה"ריח" שבסיום המסעות, "על ירדן יריחו". בהיותם "על ירדן יריחו", זכו בני ישראל להארה מועטת ממנה. אך בימות המשיח, עצמוּת האלוקות תאיר ותתגלה בעולם הזה בגילוי מלא ומושלם, ללא כל צמצומים⁴.

ראה 'ליקוטי תורה', פרשת מסעי, דף פ"ט, ב'. שם, דף צ', ד'; דף צ"א, א'. ↩
תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ג, עמוד ב'. ↩
ישעיהו, פרק י"א, פסוקים א'- ג' (וראה ב'ליקוטי תורה' שבהערה 52). ↩
ראה 'ליקוטי תורה', פרשת מסעי, דף פ"ט, ב'. וראה גם בספר התניא, ליקוטי אמרים, פרק ל"ז. ↩

הדרשות
הבאות

1/10

מסע הבירורים

"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם, בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק א'

2/10

מספר זהה של מידות ומסעות

" אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק א'

3/10

המסע לתיקון המידות

" אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק א'

4/10

מסעות בהנהגה משותפת

"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם, בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק א'

5/10

בכוחו של נשיא הדור

"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק ב'

6/10

לא גלגל אלא מסע

"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה', וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק ב'

7/10

מדבר רחוק, מדבר קרוב

"וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִם וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק ט"ו

8/10

כפייה באהבה

"וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה', וַיָּמָת שָׁם"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק ל"ח

10/10

שכינה עימהם

"וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ, אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ, כִּי אֲנִי ה' שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

במדבר, פרק ל"ה, פסוק ל"ד

1/10

מסע הבירורים

"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם, בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק א'

2/10

מספר זהה של מידות ומסעות

" אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק א'

3/10

המסע לתיקון המידות

" אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק א'

4/10

מסעות בהנהגה משותפת

"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם, בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק א'

5/10

בכוחו של נשיא הדור

"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק ב'

6/10

לא גלגל אלא מסע

"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה', וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק ב'

7/10

מדבר רחוק, מדבר קרוב

"וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִם וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק ט"ו

8/10

כפייה באהבה

"וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה', וַיָּמָת שָׁם"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק ל"ח

10/10

שכינה עימהם

במדבר, פרק ל"ה, פסוק ל"ד

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].

דרשה לשבת

למה הסיום ב"ירדן ירחו"?

החיסרון והיתרון של הריח

גילוי העצמוּת

הדרשות הבאות

דרשה
לשבת

הדרשות
הבאות