הייחוס של חם
לקראת סוף פרשת נח, בתום הסיפור על המבול ששטף את הארץ, ועל הבטחת אלוקים כי לא יוסיף לשחת את הארץ, עוברת התורה לספר סיפור לא נעים שאירע לנח ובניו.
נח נוטע כרם גפנים, מפיק יין מתנובתו, שותה מהיין, משתכר ומתגולל בתוך אוהלו. חם רואה את אביו ומבצע בו מעשה מגונה, לאחר מכן הוא קורא לאחיו שם ויפת, והם מכסים את גופו של אביהם.
לפני שהתורה מספרת על כך, היא מקדימה ואומרת: "ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה שם חם ויפת, וחם הוא אבי כנען". פרשני המקרא תוהים: לשם מה מספר לנו הכתוב כאן פרט שלכאורה חסר שייכות למעשה זה, אודות צאצאיו של חם בן נח? איך קשור כנען לעניין?
זאת ועוד: המילה "וחם" מוטעמת על פי המסורת ב"זקף גדול" שהוא דגש חזק, עובדה המלמדת על כך שמאחורי המילה מסתתר מסר. אם כן, מהו המסר?
חמימות ושאפתנות, משא ומתן
רש"י נדרש לשאלה זו ומפרש כי מאחר שבעקבות מעשה זה, נח קילל את כנען בן חם ואמר "ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאחיו"1, ומשום שהתורה עדיין לא פירטה את תולדות בני נח, הוצרכה התורה לציין ולהדגיש את היותו של כנען בנו של חם.
על פי תורת החסידות, ההסבר לכך קשור בעובדה שנשמה הבאה לעולם הזה חוֹוָה ירידה עצומה. קודם לכן הייתה הנשמה תחת כיסא הכבוד, שם היא כלולה במקור חוצבה. ואילו לצורך הירידה, נדרש ממנה להתרחק ממקורה אליו היא שואפת תמיד - ולחיות בעולם הזה התחתון, בסביבה מנוגדת לחלוטין למהותה הרוחנית הטהורה.
הירידה זמנית, הרווח נצחי
אך ירידה זו היא לצורך עלייה, משום שדווקא על ידי עבודת ה' מתוך התגברות על ניסיונות וקשיים שקיימים בעולם הזה, הנשמה משיגה רמות רוחניות גבוהות ביותר, אותן אין היא מסוגלת להשיג למעלה. כך שהנשמה מוותרת על מקומה הנעלה במקורה, וחוֹוָה ירידה זמנית בשביל רווח נצחי.
רעיון זה נרמז במשפט המסתורי "וחם הוא אבי כנען". "חם" - מלשון חמימות ולהט, מורה על להט הנשמה השואפת באופן תמידי אל מקורה - "אלוקים חיים". "כנען" - מלשון מסחר, ככתוב: "סוחריה שרים, כנעניה נכבדי ארץ"2. הסוחר נושא ונותן, ומשלם היום מעט כדי להרוויח מחר הרבה.
זהו המסר הטמון בפסוק: "חם" - חום ולהט הנשמה בשאיפתה לדבֵיקות אלוקית, הוא "אבי כנען", הוא המניע והגורם לירידת הנשמה לעולם, שסופה להניב רווח גדול, במהלך 'מסחרי' ומשתלם של ירידה זמנית לצורך עלייה נצחית.