מתי הופיעה הקשת?
בני דור המבול אימצו הנהגה מושחתת ולא מוסרית, והקדוש-ברוך-הוא הביא מבול על הארץ. מי המבול שירדו במשך ארבעים יום וארבעים לילה, השמידו את כל העולם, למעט נח ומשפחתו. עם היציאה מן התיבה, נח ובניו הקריבו קורבנות לקדוש-ברוך-הוא.
לאחר מכן, כרת אלוקים ברית עם נח, בה הבטיח שלעולם לא יהיה עוד מבול. אות וסימן לקיום הברית, תהיה תופעת הקשת בענן. בכל פעם שיעלה לפני הקדוש-ברוך-הוא רצון להשמיד את העולם, הקשת בענן תזכיר את הברית שכרת עם נח - ולעולם לא יבוא מבול נוסף.
ונשאלת השאלה: ב'פרקי אבות'1 נמנים עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, ביניהם היא הקשת. בנוסף, ידוע שהקשת בענן היא תופעה טבעית הנובעת מהשתקפות השמש על בעננים כשהם בכיוונים מנוגדים. אם כן, מהי המשמעות של הקשת כאות ברית? וכי מערב שבת בראשית (השבת הראשונה שאחרי ששת ימי בראשית) ועד כריתת הברית עם נח עשה הקדוש-ברוך-הוא נס מיוחד כדי שתהליך טבעי זה לא יתרחש?
עננים ועבים
ההסבר לכך הוא, שעד אחרי המבול היווצרות קשת בענן לא הייתה אפשרית, כי העננים היו רבים ועבים יותר, כך שאור השמש לא היה יכול לחדור דרכם וליצור את ההשתקפות של קרני האור. רק אחרי שהעולם עבר עידון על ידי המבול והעננים נהיו יותר דקים, התחדשה האפשרות של קשת בענן.
כל דבר גשמי-פיזי בעולם, הוא בעצם תוצר והשתלשלות של תהליך ומגמה רוחנית המתרחשת בעולמות עליונים. כך גם לגבי העובדה שקודם המבול היו עננים רבים ועבים, ומאז המבול העננים מועטים ודקים.
שימוש נכון באנרגיות
העננים הגשמיים מסמלים את כוח החיים הרוחני שנפח הקדוש-ברוך-הוא בכל אדם, כמו שאומרים בכל בוקר לגבי הנשמה - "אתה נפחתהּ בי"2.
כשאדם משתמש באנרגיות שהקדוש-ברוך-הוא נתן לו, לעשיית דברים אנוכיים ונחותים, הוא מוריד את האנרגיות הללו לכוחות הטומאה. והעובר עבירות, חלילה, גורם לנפשו ירידה והיא מתגשמת ונעשית גסה יותר, ורגישה פחות לענייני טוב וקדושה. זהו מצב שהיו ה'עננים', המסמלים את האור האלוקי של הקדוש-ברוך-הוא המצוי בנשמת האדם, נעשים עבים וגסים. לכן בדור המבול העננים העבים מנעו מקרני השמש להשתקף בתוכם ולא הייתה קשת בענן.
ואילו כאשר האדם מנצל את כוחות נפשו לקדושה, הוא מזכך ומעדן את נפשו, ואף משלים את כוונת הבריאה. או-אז גם העננים נעשים זכים יותר, מה שמאפשר את תופעת הקשת בענן.
ומאחר שאפשרות הקשת בענן התחדשה אחרי המבול, מובן כי היא אות-ברית הולמת להבטחה האלוקית כי לעולם לא יהיה עוד מבול.

