ברכה במבחן ההיסטוריה
יעקב מתאר את מעלותיו של יהודה, מודיע שהמלכוּת של עם ישראל תהיה ממנו, ואומר: "לא יסור שבט מיהודה"1. כלומר, המלכות לא תסור משבט יהודה לעולם.
אולם למעשה היו תקופות בהן המלכות לא הייתה דווקא ביד שבט יהודה. למשל, לאחר מלכות שלמה, נחלקה הממלכה לשתי ממלכות, ובמלכות ישראל לא משל מלך מיהודה2. גם בימי החשמונאים, המלכות הייתה בידי צאצאיו של מתתיהו הכהן שהיו משבט לוי (הכוהנים הם מצאצאי לוי)3. ואם כן, כיצד ברכתו של יעקב לשבט יהודה עומדת במבחן ההיסטוריה?
גם בנוסח ברכתו של יעקב, "לא יסור שבט מיהודה… עד כי יבוא שילה", יש להבין: האם דבריו של יעקב על המלכות משבט יהודה, מוגבלים רק עד ימי משכן שילה?
תמיד בראש
המילה "שבט" פירושה עליונות, הנהגה ושררה. אמנם לא תמיד המלוכה תהיה בלעדית בידי שבט יהודה, אך תמיד יהיה לו חלק בהנהגה.
זה התחיל כבר בימי יעקב, כמסופר בתורה כי בעת מכירת יוסף, האחים מקבלים את עצתו של יהודה. בהמשך, יהודה הוא זה שמשכנע את יעקב להוריד את בנימין למצרים. יהודה הוא גם זה שניגש למושל מצרים, ומוכן להיות עבד תחת בנימין. יהודה הוא גם הבן שאותו שולח יעקב "להורות לפניו גושנה"4 - להכשיר את הקרקע לקראת בואו של יעקב.
כך גם לאחר מכן, לאורך הדורות: במדבר - דגל מחנה יהודה נוסע ראשון5. בחנוכת המזבח - נחשון בן עמינדב נשיא שבט יהודה, הוא הראשון מבין הנשיאים שמקריב את קורבנו6. בכיבוש הארץ לאחר מות יהושע - בני ישראל שואלים באורים ותומים, מי יעלה ראשון לכבוש את נחלתו, וה' עונה: "יהודה יעלה"7. בחלוקת הארץ - שבט יהודה הוא הראשון שמקבל את נחלתו. וגם לאחר התפלגות ממלכת שלמה לשתיים, יהודה וישראל - תמיד נשאר חלק מההנהגה בידי יהודה. גם בימי החשמונאים - תמיד היה בירושלים 'נגיד' מיהודה שהיה ראש הסנהדרין.
עד ועד בכלל
לפי האמור, המילה "שילה" בדברי יעקב "עד כי יבוא שילה" לא מתייחסת לעיר שילה או למשכן שילה, אלא פירושה הולדה, על שם השִׁלְיָה שבה נתון העוּבר. כלומר, 'שילה' פירושו: בְּנוֹ. ולענייננו - הכוונה לדוד המלך, מצאצאיו של יהודה.
לפי זה, משמעות הנבואה היא שההנהגה של יהודה ושבטו תימשך בתקופתו של דוד המלך, מצאצאיו של יהודה. אך היא לא תיעצר בדוד, שכן "עד" בהקשר זה, פירושו - עד שיבוא שילה, תהיה המלכות מבית יהודה בצורה מסוימת. והיא תימשך גם לאחר מכן, אם כי באופן שונה.
ויעקב אבינו ממשיך ואומר: "ולו יקהת עמים". כלומר, גם כאשר המלוכה מזרעו של דוד תתחלק, עדיין חלק מהעם יישאר תחת ממלכתו - שני השבטים יהודה ובנימין המכונים "עמים"8.