ב"ה • פרשת חיי שרה • כ״ב בחשון תשפ״ז
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
כל הזכויות שמורות © 2026
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
דרשה 9/10 לפרשה
המסירות של משה לעמו
"הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי"
במדבר, פרק י"א, פסוק ט"ו

לא די בטענה אחת?!

יש להבין מדוע דווקא חטא זה גרם למשה לטעון כלפי הקדוש-ברוך-הוא - "לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ וְלָמָּה לֹא מָצָתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, לָשׂוּם אֶת מַשָׂא כָּל הָעָם הַזֶּה עָלָי"1. שנית, מדוע פקפק משה בפתרון שהציע הקדוש-ברוך-הוא ואמר - "הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם, אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם"2 - האם משה לא האמין, חס וחלילה, בכוחו של הקדוש-ברוך-הוא ה"כל-יכול"?

בהמשך נאמר: "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ, וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע"3. וגם כאן תמוה: אם תלונות בני ישראל הכעיסו את הקדוש-ברוך-הוא, כביכול, ברור שהדבר רע גם בעיני משה, ולשם מה הכתוב אומר דבר מובן מאליו? גם בטענתו של משה כלפי הקדוש-ברוך-הוא יש לכאורה כפילות מיותרת: תחילה נאמר "לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ", ואחר-כך "וְלָמָּה לֹא מָצָתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ". ולכאורה די באחת משתי הטענות!

מאמצים לבטל את הגזירה

תלונות בני ישראל הכעיסו את הקדוש-ברוך-הוא, והוא מתכנן להיפרע מישראל. משה, במדרגתו הנעלית, רואה את הפורענות הצפויה לישראל, וזו המשמעות של המילים "וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע".

בניסיון להסיר את רוע הגזירה מישראל, משה מוכן להשליך את נפשו מנגד. לכן משה מבקש מהקדוש-ברוך-הוא להתפטר מתפקידו כמנהיג העם, ואומר - "לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה… וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג…"4. התוכנית של משה היא שהקדוש-ברוך-הוא ישכנע אותו למחול לישראל על קשיות עורפם, ובתוך כך גם הקדוש-ברוך-הוא מצידו יצטרך, כביכול, למחול לישראל.

לשם כך, משה מעלה שתי טענות. הראשונה - "לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ". כלומר, למה הטלת את כל משא העם הזה על כתפיי? והשנייה - "וְלָמָּה לֹא מָצָתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ". כלומר, למה לא נתת בידי את הכוח לספק את כל צורכיהם? משה מדייק בדבריו ואומר: "הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה, אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ, כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק"5. לאשה שיולדת, יש חלב לתת לבנה, אבל אני דומה לאומֵן שרואה את היונק בוכה ואין בידו יכולת לדאוג לו. לכן - "מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם הַזֶּה, כִּי יִבְכּוּ עָלַי לֵאמֹר תְּנָה לָּנוּ בָשָׂר וְנֹאכֵלָה?!"6

כנגד הטענה הראשונה, מצרף הקדוש-ברוך-הוא למשה את שבעים הזקנים, שיסייעו בידו לשאת את משא העם. וכנגד הטענה השנייה, אומר הקדוש-ברוך-הוא למשה שיספק את צורכי העם על ידי השלו.

להציל גם חוטאים

תשובתו של הקדוש-ברוך-הוא לגבי השלו, לא מסַפקת את משה, והוא שב וטוען: "הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם, אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם" - הרי גלוי וידוע לפניך שהשלו לא יספק את תאוותם של בני ישראל, ואם כן, איזו תועלת יש בפתרון הזה? משה יודע שגם אם השלו יספק את תאוותם הרגעית של ישראל, בעתיד הם ימצאו משהו אחר להתאוות אליו. אם כן, השלו הוא רק כלי כדי להיפרע מישראל. לכן, גם הטענה הזאת היא ניסיון של משה להעביר מישראל את רוע הגזירה.

נמצאנו למדים על מסירותו העצומה של משה רבנו שהיה מוכן למסור את נפשו בעבור בני ישראל, למרות שחטאוּ, כדי שהקדוש-ברוך-הוא לא ייפרע מהם.


  1. במדבר, פרק י”א, פסוק י”א. ↩

  2. שם, פסוק כ”ב. ↩

  3. שם, פסוק י’. ↩

  4. שם, פסוקים י”ד -ט”ו. ↩

  5. שם, פסוק י”ב. ↩

  6. שם, פסוק י”ג. ↩

הדרשות
הבאות
1/10
תפקידם הכפול של הלויים
"וַיָּנֶף אַהֲרֹן אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'"
במדבר, פרק ח', פסוק כ"א
2/10
גיל הלויים המשרתים
"מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, יָבוֹא לִצְבֹא צָבָא בַּעֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד"
במדבר, פרק ח', פסוק כ"ד
3/10
שבחם של ישראל
"עַל פִּי ה' יַחֲנוּ, וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ"
במדבר, פרק ט', פסוק כ"ג
4/10
התקיעה שמעוררת ומצילה
"וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם"
במדבר, פרק י', פסוק ט'
5/10
הפרידה מיתרו
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה, נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם, לְכָה אִתָּנוּ"
במדבר, פרק י', פסוק כ"ט
6/10
שני מסעות יוצאי דופן
"וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה"
במדבר, פרק י', פסוק ל"ג
7/10
השגחה לפרטי פרטים
"וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ה', וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה"
במדבר, פרק י"א, פסוק א'
8/10
תאווה חסרת תקנה
"וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה, וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר"
במדבר, פרק י"א, פסוק ד'
10/10
מוכנות מלאה לנבואה
"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה"
במדבר, פרק י"ב, פסוק א'
1/10
תפקידם הכפול של הלויים
"וַיָּנֶף אַהֲרֹן אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'"
במדבר, פרק ח', פסוק כ"א
2/10
גיל הלויים המשרתים
"מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, יָבוֹא לִצְבֹא צָבָא בַּעֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד"
במדבר, פרק ח', פסוק כ"ד
3/10
שבחם של ישראל
"עַל פִּי ה' יַחֲנוּ, וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ"
במדבר, פרק ט', פסוק כ"ג
4/10
התקיעה שמעוררת ומצילה
"וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם"
במדבר, פרק י', פסוק ט'
5/10
הפרידה מיתרו
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה, נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם, לְכָה אִתָּנוּ"
במדבר, פרק י', פסוק כ"ט
6/10
שני מסעות יוצאי דופן
"וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה"
במדבר, פרק י', פסוק ל"ג
7/10
השגחה לפרטי פרטים
"וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ה', וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה"
במדבר, פרק י"א, פסוק א'
8/10
תאווה חסרת תקנה
"וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה, וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר"
במדבר, פרק י"א, פסוק ד'
10/10
מוכנות מלאה לנבואה
"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה"
במדבר, פרק י"ב, פסוק א'

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].