דרשה
לשבת

מה ביקש משה מיתרו?

כמעט שנה ישבו בני ישראל בחורב, וכעת הם עומדים להמשיך במסע אל ארץ ישראל¹. ערב היציאה למסע, פנה משה לחותנו יתרו, וביקש ממנו שיישאר עִם בני ישראל - "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה, נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם, לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל". יתרו סירב לבקשתו של משה, ומשה הוסיף והפציר בו - "אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ, כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם"².

נשאלת השאלה: מדוע דווקא כעת מתעורר משה לבקש מיתרו להישאר ולא לשוב לארצו? מדוע יתרו מצידו רוצה לשוב למדיין? ואיזה נימוקים מוסיף משה ליתרו בבקשה השנייה, שלא היו בבקשתו הראשונה?

ההצעה: תישאר ותהיה יועץ

נראה כי 'מדבר חורב' היה סמוך למדין, ארצו של יתרו, כך שיתרו היה יכול בקלות לשבת עם בני ישראל ועם חתנו משה במדבר, ובד-בבד להוסיף ולנהל את עסקיו ואת ענייניו במדין. כעת בני ישראל עומדים לעזוב את חורב ולהמשיך במסעם, כך שיתרחקו ממדין - ויתרו צריך להחליט האם להישאר עִם ישראל או לשוב לארצו.

לכן משה פנה ליתרו ואמר לו: "נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם, לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל". כלומר, אמנם בחורב התעכבנו זמן רב, אבל העיכוב היה במִצְוַת ה', על-מנת לקבל את התורה ולהקים את המשכן, אבל כעת נמהר להגיע לארץ ישראל. על כן, כדאי לך לבוא עִמָנוּ וניטיב לך, וגם אתה תזכה לקבל נחלה בארץ ישראל.

ואולם יתרו סירב, ואמר שהוא רוצה לשוב אל ארצו. בתגובה, משה הוסיף והפציר בו: "אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ". פירוש המילה "נא" בהקשר זה, הוא "עתה". משה אומר ליתרו - אל תעזוב אותנו עכשיו, אחרי שהיית עִמנו כמעט שנה, וראית את הניסים הגדולים שעשה לנו הקדוש-ברוך-הוא, את מעמד הר סיני ואת הקמת המשכן.

"כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר" - הרי היית מוכן לעזוב את ביתך במדיין, וללכת למדבר לארץ שוממה רק כדי להידבק בה' ובישראל, וכעת כשאנו יוצאים למסע לארץ ישראל, אתה עוזב אותנו?!

בוא אִתָּנוּ "וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם" - ותקבל תפקיד חשוב כיועץ לענייני ההליכה במדבר וכיבוש הארץ.

צאצאי יתרו בארץ

בפשט הפסוקים, לא ברור מה החליט יתרו בסופו של דבר. ידוע, שצאצאיו של יתרו ישבו בארץ ישראל³, אך לא ידוע האם הוא בעצמו ישב בה. הרלב"ג מפרש שיתרו חזר למדיין רק כדי לגייר את בני ארצו⁴. אך מפשט הפסוקים עולה שיתרו חזר לארצו לתמיד ולא שב עוד אל בני ישראל, אלא שבניו שהיו קרובים של משה ואהרן, באו להתיישב בתוך בני ישראל.

1. מדובר לפני חטא המרגלים, ולפני העונש לנדוד 40 שנה במדבר. מבחינת משה ובני ישראל, הם היו אמורים להיכנס לארץ בימים הקרובים. ↩

2. שם, פסוק ל”א. ↩

3. כפי שמפורש בספר שופטים (פרק א’, פסוק ט”ז): “וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה, עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים”. ↩

4. ובלשונו: “כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך - למשוך לב כל בני ארצו אל ה’ יתעלה, אם יוכל. ואם לא יוכל על זה, ימשוך לב אנשי משפחתו”. ↩