ב"ה • פרשת כי תשא • ט״ו באדר תשפ״ו
האתר מוקדש לע"נ חווה נחמה בת יעקב משה ז"ל
האתר מוקדש לזכות יחיאל בן צילה נ"י
כל הזכויות שמורות © 2026
האתר מוקדש לע"נ חווה נחמה בת יעקב משה ז"ל
האתר מוקדש לזכות יחיאל בן צילה נ"י

כוחה העצום של האישה

מה הסיבה למלוא הנאמנות? התורה אומרת שאישה שראתה דם נידה, צריכה להמתין עד שהדם ייעצר. ולאחר מכן: "וספרה לה שבעת ימים – ואחר תטהר". כלומר, עליה למנות שבעה ימים נקיים מדם, ואז היא טובלת ונטהרת. ועל לשון הכתוב 'וספרה לה', אומרים חכמים1: "מנין לנידה שסופרת לעצמה, שנאמר 'וספרה לה שבעת ימים', 'לה' – לעצמה". פירוש הדברים הוא, […]

תמיד אפשר לתקן

טומאת הזב בדיני טומאת זב, נאמרו הכללים הבאים: מי שראה זיבה והפרשה מטמאת היוצאת מגופו בפעם הראשונה – אפילו אם היא אירעה ללא כוונה תחילה – טמא באותו היום עד הערב1. אם ראה זיבה בפעם השנייה בכוונה – חלה עליו טומאה חמורה למשך שבעה ימים2. בפעם השלישית, אפילו אם אירעה הזיבה ללא כוונה, על האדם […]

המצווה המאירה במיוחד

למה השיעור הוא זמן ההדלקה? המצורע שנכנס לבית, מטמא את הכלים הנמצאים בבית1. חכמי המשנה דנים במקרה שאדם מצורע נכנס לבית חברו ללא רשות, אחרי כמה זמן של שהות המצורע בבית, כלי הבית מוגדרים טמאים?. ומסקנת הדיון היא2: "אם שהה כדי הדלקת הנר". כלומר, אם המצורע הטמא שהה בבית חברו כמות זמן שדרושה כדי להדליק […]

דיבורים ששווים זהב

אמוריים או כנענים? בד בבד עם הבשורה על הכניסה העתידית לארץ ישראל, מודיע הקדוש-ברוך-הוא לבני ישראל: "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם". ויש לתמוה: למה תהיה צרעת בבתי בני ישראל? ואיך ההודעה על כך היא חלק מהבשורה על הכניסה לארץ? מפרש רש"י: "בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות […]

אומה של ערבות הדדית

איך העשיר מתכפר בקרבן עני? המצורע מביא קרבנות לפי יכולתו הכלכלית. מצורע עשיר מביא שני כבשים תמימים וכבשה בת שנה וכמות נכבדה של קמח ושמן. ואילו העני מביא כבש אחד, מעט סולת ומעט שמן1. בנוסף, יש אפשרות שיהודי אחר מתנדב להקריב את קורבנות המצורע במקומו. האפשרות קיימת לא רק כשהמצורע אינו מסוגל להביא אפילו קרבן […]

האדם המושלם

'אדם' או חוטא? בפסוקי התנ"ך ובדברי חכמינו ז"ל1, מכונה היהודי בארבעת השמות הבאים, בסדר יורד ופוחת: אדם, איש, גבר ואנוש. התואר 'אדם' מסמל יהודי שלם במעלות. לכן זה השם שבו הקדוש-ברוך-הוא מבטא את הערכתו הרבה לעם-ישראל, ואומר2: "אתם קרויים אדם, ואין אומות העולם קרויים אדם". לפי זה, נשאלת השאלה: כידוע, המצורע חטא בחטא חמור של […]

בין מעיין למקווה

למה המעיין עדיף? ההיטהרות של המצורע מטומאת הצרעת, היא תהליך בן כמה שלבים, שנחתם בטבילה במקווה-טהרה. על הטבילה, אמרו חכמים1 כי חובה שכל גופו של הטובל ייכנס בתוך מי המקווה. ואם אחד האיברים או אפילו שערה אחת נשארו מחוץ למים – הטבילה לא הועילה והמצורע לא נטהר. ואולם לפי כמה מהחכמים בתלמוד2, הקפדה יתירה זו לטבול […]

החשיבות של מעשה קטן

למה לטבול את השיער? אחד השלבים בתהליך הארוך של טהרת המצורע, הוא הטבילה במקווה-טהרה1. על כך נאמר בתורה2: "ורחץ את כל בשרו במים". וחכמים דורשים ומפרשים3 "את – הטפל לבשרו". כלומר, היה ניתן לכתוב 'ורחץ כל בשרו' ללא המילה 'את'. ומאחר שהמילה 'את' מיותרת, למדים ממנה שהמצורע צריך לטבול את כל גופו, ועליו להכניס למי המקווה […]

היתרון של דורנו

למה לקרוא בשם שלילי? בפרשת השבוע מפורטים דיני הטומאה והטהרה של המצורע, ומכאן שמה – 'מצורע'. שם זה איננו שמה הקדום של הפרשה, אלא שם שנקבע על-ידי תלמידי-חכמים מאוחר יותר, לפני כ-400 שנה1. קודם לכן2 שם הפרשה בפי חכמי ישראל היה 'זאת תהיה' – על-שם המילים הראשונות בפסוק "זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו". הסיבה לכך […]

התעוררות תשובה מלמעלה

מי יבוא אל מי? מי שהופיעו על גופו נגעי צרעת, נדרש לצאת מחוץ למחנה ולשהות בבידוד עד שהצרעת תתרפא ותחלוף. לאחר מכן, עליו לעמוד בפני הכהן שיאשר כי הנגע אכן חלף, ולעבור הליך של היטהרות הכולל הזאת דם מעורב במים, גילוח וטבילה והבאת קרבנות, כפי שמפורש ומפורט בתורה. מיד לאחר ההוראה שעל המצורע לעמוד לפני […]

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].