כך מנצחים את היצר הרע
הדיוק במשקל כקו-מנחה בפרשתנו מופיעות מצוות רבות הקשורות ליושר ואמון בין אדם לחברו. באחת מהן מְצַוָה התורה לנהוג בצדק וביושר כלפי לקוחות, ולהקפיד על כך שהמשקולות יהיו מכוונות ונכונות: "מאזני צדק, אבני צדק, איפת צדק, והין צדק יהיה לכם"1. כלומר, יש להיזהר שהשקילה והמדידה של כל דבר, מוצק או נוזל, תהיה במשקל ובכלי מדידה מדויקים, […]
יתרון השנה החמישית
למה רק פירות הרביעית קדושים? לאחר נטיעת אילן באדמה, יש להמתין שלוש שנים עד שיהיה מותר לאכול את פירותיו. בשלוש שנים אלו, הפירות מוגדרים כ'ערלה', והם אסורים באכילה1. בשנה הרביעית, יש על הפירות קדושה, וחובה לאוכלם בירושלים2. רק החל מהשנה החמישית והלאה, מתירה התורה לאכול את הפירות בצורה רגילה. בד-בבד עם ההנחיות הללו, הקדוש-ברוך-הוא מבטיח […]
לנצל את היצר-הרע לטובה
על איזו 'תבואה' מדובר? התורה קובעת שורה של הנחיות לאכילת פירות האילן: בשלוש השנים הראשונות, אסור לאכול את הפירות והם נחשבים ל'ערלה'1. בשנה הרביעית, הפירות קדושים ויש לאוכלם בירושלים2. ורק את פירות השנה החמישית והלאה – מותר לאכול כרגיל3. ביחס לפירות השנה החמישית, נאמר: "ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו". ומפרש רש"י: "דיברה תורה […]
סוד פירות הערלה
מה הסיבה להמתנה? לפי התורה, יש צורך בתהליך המתנה ארוך בין נטיעת האילן לבין המועד בו ניתן לאכול את פירותיו. בשלוש השנים הראשונות, נקראים פירות האילן 'ערלה' והם אסורים באכילה, ככתוב: "שלוש שנים יהיה לכם ערלים, לא ייאכל". בשנה הרביעית, יש על הפירות קדושה ויש לאוכלם בירושלים עיר-הקודש, או לחילופין לפדות אותם בכסף ולקנות בהם […]
אהבת ישראל כעסק
מלאכה ואהבת רעים. יש קשר? אחת המצוות המיוחדות בפרשתנו, היא מצוות אהבת ישראל, עליה נאמר בתורה: "ואהבת לרעך – כמוך". תאהב כל יהודי כמו שאתה אוהב את עצמך. רבי ישראל בעל-שם-טוב, מייסד החסידות, ציטט בהקשר למצווה זו את דברי חכמים1 "כל תורה שאין עמה מלאכה – סופה בטלה". והסביר: כל יהודי צריך ללמוד תורה, ובד-בבד לעסוק […]
לאהוב ולקרב כל יהודי!
למה הטובה הרוחנית מודגשת? בפרשת השבוע, מופיע הציווי המפורסם והמאוד משמעותי: "ואהבת לרעך כמוך". התורה אומרת לנו לאהוב כל יהודי, כמו שהאדם אוהב את עצמו. הלל הזקן אמר על מצוה זו – "זוהי כל התורה כולה"1. הוי אומר, אהבת ישראל היא מצוה חשובה ביותר שכוללת בתוכה את כל מצוות התורה. ויש אמרה נוספת של הלל […]
הצלה בכל מחיר
למה להשתמש בדוגמה נדירה? כחלק מהציוויים על עזרה וערבות הדדית, אומרת התורה בפרשתנו: "ולא תעמוד על דם רעך". לפי פשוטו, הכוונה היא שהרואה יהודי בסכנת מוות, לא רשאי לעמוד מנגד, וחובה עליו לעזור לו ולהצילו. וכך כותב רש"י בפירושו: "לא תעמוד על דם רעך" – "לראות במיתתו ואתה יכול להצילו. כגון טובע בנהר וחיה או […]
להושיט יד מקרבת
להקל על החוזר בתשובה בפרשתנו נזכר בתורה איסור גזל. הלוקח מחברו כסף, או שווה כסף, אפילו בשווי של פרוטה אחת בודדת, עובר על איסור גזילה, וחובה עליו להחזיר את הממון לבעליו. הרמב"ם כותב שגזלן שהחליט לחזור בתשובה, חייב להשיב את הגזילה. עם זאת, מסייג הרמב"ם: "אם לא הייתה הגזילה קיימת, ורצה הגזלן לעשות תשובה ובא […]
צורת הקיום של 'גופי תורה'
מה פשר הניסוח 'תלויין'? פרשת "קדושים" פותחת בפתיחה הרגילה והמצויה בתורה: "וידבר ה' אל משה לאמור"1. לאחר-מכן הקדוש-ברוך-הוא אומר למשה "דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם". ועל כך מפרש רש"י: "מלמד שנאמרה פרשה זו ב'הקהל'". משמעות הדברים היא, שאת כל פרשיות התורה אמר משה רבנו תחילה לאהרן ולזקני העם, ולאחר-מכן לשאר בני ישראל. […]
בין ישראל לעמים
מה משותף לשלושת הציוויים? פרשת השבוע פותחת בציווי "קדושים תהיו". מיד לאחר מכן מופיעה המצווה להתייחס להורים במורא: "איש אמו ואביו תיראו"1. והציווי הבא הוא על שמירת השבת: "ואת שבתותי תשמורו, אני ה' אלוקיכם"2. והשאלה מתבקשת: מדוע שלושת הציוויים האלו באים ברצף אחד? מה המשותף והמחבר ביניהם? היבדלות בחיי היום-יום ההסבר טמון בהבנת מהותו של […]