כבודם של ישראל
גנותם של ישראל?! חכמים מספרים1 שבהיות בני ישראל במצרים, אחד המצריים חמד באמו של המקלל, ורצה לקחתה לאישה. הוא נכנס לאוהל שלה בתרמית, וכך נולד 'בן האישה הישראלית' – המקלל. כששמע על-כך משה רבינו, כעס והרג את המצרי על-ידי אמירת שם ה'. כשגדל הילד ונודע שאביו מת באמצעות שם ה', קילל את שם ה' ונענש על […]
הכל מתחיל בתורה
למה מברכים על הלולב? אחת ממצוות המועדים האמורות בפרשה, היא מצוות ארבעת המינים בחג הסוכות – ליטול אתרוג, לולב, הדס וערבה, כשהם אגודים יחד. על מצוה זו, נאמר במדרש1: האתרוג שיש בו טעם וריח, מסמל את היהודים שעוסקים גם בלימוד התורה וגם בקיום המצוות. הלולב שצומח בעץ תמר שיש בו טעם אך אין בו ריח, […]
חשיבותה של הערבה
למה מוותרים על הנחל? בחג הסוכות יש לאגוד יחד ארבעה מיני צמחים וליטול אותם למצווה, כנאמר בפרשתנו: "ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר, כפות תמרים, וענף עץ עבות וערבי נחל". חכמים דייקו בלשון הפסוק, ולמדו מכאן שורה של הלכות במצווה זו. למשל, האתרוג שנאמר בו 'פרי עץ הדר' – צריך להיות 'הדר'1. הלולב שנאמר בו 'כפות תמרים' – […]
יתרון הצדקה במאמץ
מה מיוחד בצדקה בשדה? בפרשתנו מְצַוָה התורה: "ובקוצרכם את קציר ארצכם, לא תכלה פאת שדך בקוצרך, ולקט קצירך לא תלקט, לעני ולגר תעזוב אותם". המצוות 'לקט', 'שכחה ו'פאה', מוטלות על בעל שדה או קרקע חקלאית אחרת. בקצירת התבואה, יש להניח פאה (פינה) בשדה כצדקה לעניים1. בנוסף, אם בעת הקצירה נופלות על הקרקע שיבולת אחת או שתיים, יש […]
גאווה רצויה
מצוות חמץ?! בפרשת השבוע, מונה התורה את מועדי וחגי ישראל במעגל השנה, ואת המצוות המיוחדות לכל חג. לגבי חג הפסח נאמר: "שבעת ימים מצות תאכלו"1. בד-בבד, אוסרת התורה לאכול חמץ בכל ימי חג הפסח. בהמשך, מציינת התורה מצוה ייחודית בחג השבועות: "ממושבותיכם תביאו לחם תנופה.. חמץ תאפינה ביכורים לה'". עד חג השבועות אסור להביא מנחה […]
לנצל כל רגע
לספור ימים?! בפרשת השבוע מופיע הציווי על ספירת העומר. המצווה לספור את ארבעים ותשעה הימים שמיום הקרבת העומר (בט"ז בניסן, למחרת היום הראשון של חג הפסח1) עד חג השבועות. ונשאלת השאלה: הרי הזמן נע, והימים חולפים ועוברים מעצמם מבלי שתהיה לנו השפעה או מעורבות כלשהי בדבר. אם כן, איזו משמעות יש לכך שאנו סופרים את […]
כוחות מעל השבע
ממחרת השבת – הפסח "וספרתם לכם ממחרת השבת… שבע שבתות תמימות תהיינה". בתלמוד מסופר1 שחכמי ישראל ניהלו ויכוח סוער עם כת ה'בייתוסים' על משמעות המילים "ממחרת השבת". לחכמי ישראל הייתה מסורת שהכוונה ליום שלמחרת חג הפסח. ואילו ה'בייתוסים' טענו שהכוונה ל'מחרת השבת' במובן המילולי, כך שלשיטתם ספירת העומר מתחילה תמיד ביום ראשון בשבוע שלמחרת השבת הראשונה […]
התקרבות בשני שלבים
למה המנחות שונות? ביום ט"ז בניסן, למחרת החג הראשון של פסח, מקריבים את 'מנחת העומר'1. מנחת העומר היא קורבן ציבור שמביאים מהתבואה החדשה של השנה, המנחה הייתה מובאת משעורים, בקנה מידה של עומר- כמות שיבולים מסוימת המאוגדות יחד בצרור, מה שנתן לקורבן את שמו.. ורק לאחר הקרבת מנחה זו, מותר לאכול מהתבואה החדשה. מנחה נוספת […]
אף יהודי לא יישאר בגלות!
היכן טבל הקב"ה? אחת המצוות שנצטוו הכוהנים בפרשתנו, היא1: "לנפש לא ייטמא בעמיו" – הכוהנים קדושים בקדושה מיוחדת, ועל כן אסור להם להיטמא בטומאת מת. ואולם, התורה מסייגת את האיסור הזה ואומרת: "כי אם לשארו הקרוב אליו". אם המת הוא קרוב משפחה של הכהן מדרגה ראשונה – אמו, אביו, בנו, בתו, אחיו או אחותו – […]
כללי יסוד בחינוך
למה דווקא שלושה אלו? פרשת השבוע פותחת בדבר ה' למשה רבינו: "אמור אל הכוהנים בני אהרן, ואמרת אליהם לנפש לא ייטמא בעמיו". בציווי זה מטילה התורה על בני אהרן, ועל כל הכוהנים לדורותיהם, איסור להיטמא בטומאת מת. ועל כפל הלשון "אמור אל הכוהנים ואמרת אליהם", מפרש רש"י: "אמור… ואמרת – להזהיר גדולים על הקטנים". כלומר, הכפילות היא […]