מן מהשמים ולחם מן הארץ
התורה כלחם בפרשת השבוע, מסופר על תלונת בני ישראל על ה'מן' הניסי1. בשנים שבני ישראל היו במדבר השמם, הם לא ניזונו מאוכל טבעי רגיל, אלא מלחם שהקדוש-ברוך-הוא הוריד להם מן השמים בכל יום ויום, הוא ה'מן'. על-פי תורת החסידות, הלחם הוא משל לתורה, כמו שכתוב2 "לכו לחמו בלחמי". כשם שהלחם הגשמי הופך לחלק מדמו ובשרו של […]
כל יחיד חשוב מאד
מה הצידוק לתלונה? בהיותם במדבר מקום שבו אין צמיחה של תבואה, פירות או ירקות, וגם אין אפשרות לרכוש אוכל, ניזונו בני ישראל ב'מן' שירד מהשמים בנס, ובו הם השביעו את רעבונם. לאחר תקופה ממושכת בה אכלו בני ישראל את ה'מן' הניסי, הם הביעו בפני משה רבינו את חוסר שביעות רצונם מהמן, ואמרו שהם זוכרים את […]
התכלית היא בגשמיות
מה המקור לדברי הרמב"ם? בפרשתנו נאמר הציווי לעשות שתי חצוצרות כסף, ולתקוע בהן בזמנים קבועים – "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם, ותקעתם בחצוצרות". אומרים על כך חכמים1 שהמילים 'ביום שמחתכם' מוסבות על השבתות, ו'מועדיכם' הם החגים. עם זאת, לפי ההלכה, בעוד שלגבי יום השבת לא נקבעו גדרים והלכות מיוחדות של שמחה, בחגים יש ציוויים ברורים ומפורשים […]
היתרון של חודש אייר
למה נדחתה ההשלמה בחודש? מצוה על כל אחד מישראל, להקריב קרבן פסח ביום י"ד בניסן. בפרשתנו מסופר כי לאחר הקרבת קרבן הפסח בשנה השנית ליציאת בני ישראל ממצרים, פנתה קבוצת אנשים מבני ישראל שההקרבה נמנעה מהם בשל היותם טמאים אל משה רבינו וטענו "למה נגרע" משאר בני ישראל ולא נזכה להקריב קרבן פסח1? בתגובה, אומר […]
תמיד אפשר לתקן
מהי 'דרך רחוקה'? עוד לפני יציאת בני ישראל ממצרים, נאמר להם ציווי ה' להביא קרבן פסח בי"ד בניסן. אחד התנאים הבסיסיים לקיום מצוה זו, שהמביא את הקרבן יהיה טהור. בפרשתנו מספרת התורה, כי בשנה השניה לצאת בני ישראל ממצרים, היו אנשים שלא יכלו להביא קרבן פסח במועדו, מפני שהיו עסוקים בקבורת מתים ונטמאו. אותם אנשים […]
מנהיגים אמיתיים
לא לדבר בגנותם של ישראל בפרשתנו חוזר ומופיע הציווי להקריב 'קרבן פסח' ביום י"ד בניסן, מידי שנה בשנה. ולפני הציווי, מציינת התורה את העיתוי שבו נאמר: "בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים, בחודש הראשון"1, חודש ניסן. כזכור, מופיע בתחילת ספר במדבר הציווי על מניין בני ישראל, ושם נאמר שהדבר היה בחודש השני, חודש אייר. עצם העובדה […]
להתאחד ולהאיר את העולם
מה טעם הכפילות? פרשת השבוע פותחת בציווי של הקדוש-ברוך-הוא על הדלקת המנורה במשכן ובבית-המקדש. בין הדברים, נאמר הציווי הבא לגבי עשיית המנורה: "וזה מעשה המנורה, מקשה זהב, עד ירכה, עד פרחה – מקשה היא". כלומר, יש לעשות את המנורה מפיסת זהב אחת גדולה, אותה יעצבו למנורה בצורה הנדרשת, ולא על-ידי חיבור של חלקים נפרדים. ועל […]
שבחו של אהרן
מה הפלא שאהרן לא שינה? בתחילת הפרשה, מופיעים כמה ציוויים הקשורים בהדלקת נרות מנורת-הזהב שבמקדש בכל יום. לאחר פירוט הציוויים וההוראות, מסיימת התורה את הנושא בדברי שבח לאהרן הכהן: "ויעש כן אהרן, אל מול פני המנורה העלה נרותיה, כאשר ציווה ה' את משה". על משמעותו של השבח, מפרש רש"י כי כוונת הכתוב היא לתת ביטוי […]
ליווי עד לעצמאות
המנורה והנשמה מוסבר בתורת החסידות, כי כל אחד מכלי המקדש מסמל בתוכנו הפנימי, דרך ואופן בעבודת ה'. וביחס למנורת הזהב, שבתחילת פרשתנו מדובר על מצות הדלקתה, נאמר כי העובדה שיש בה שבעה קנים, מסמלת שבעה דרכים בעבודת ה' כנגד שבע המידות. עבודת ה' באהבה – כנגד מידת החסד, ביראה – כנגד מידת הגבורה וכן הלאה1. […]
כל אחד יכול
למה דווקא בהיכל? פרשתנו פותחת בציווי של הקדוש-ברוך-הוא לאהרן הכהן, כיצד להדליק את מנורת הזהב בבית-המקדש בכל יום. למרות שהקדושה שוררת בכל חלקי בית-המקדש ואפילו בהר הבית, ההלכה קובעת שהדלקת המנורה צריכה להיות אך ורק בהיכל המקדש1. ונשאלת השאלה: מדוע בעוד שעבודות רבות וחשובות במקדש, כמו שחיטת הקורבנות והקרבתם על-גבי המזבח נעשו בעזרה, מחוץ למקדש […]