שני ניסים יוצאים מן הכלל
מתי ראוי לומר שירה? בפרשת השבוע, נזכר אחד הניסים המדהימים שהתרחשו לעם ישראל בהיותם במדבר1. הנס אמנם לא מפורש ומפורט בתורה, אך חכמים מספרים לנו את פרטיו המופלאים2. בני ישראל היו צריכים לעבור בין שני הרים גדולים, שבאחד מהם היו בליטות גדולות – ובשני, העומד מולו, קיימים שקעים ובקעים. לקראת המעבר של בני ישראל במקום, […]
הנחש שהתהפך למקור חיים
לשם מה נצרך 'נחש הנחושת'? בפרשת השבוע מסופר על תלונת בני ישראל כלפי משה רבינו – "למה העליתונו ממצרים למות המדבר?"1. בעקבות התלונה, שהייתה ביטוי לכפיות טובה, זימן הקדוש-ברוך-הוא למחנה ישראל, נחשים שפגעו בעם. עד מהרה בני ישראל עמדו על טעותם, והתחננו לפני משה רבינו להתפלל אל הקדוש-ברוך-הוא שימחל להם על חטאם החמור, ויסיר מהם […]
מה טוב במאורע רע?
למה אחרי שריפה מתעשרים? כשבני ישראל היו במדבר, הם התלוננו על תנאי החיים הקשים במדבר הנורא, וטענו – "למה העליתנו ממצרים למות במדבר, כי אין לחם ואין מים?"1. כעונש על תלונתם שהייתה ביטוי לכפיות טובה, הביא עליהם הקדוש-ברוך-הוא נחשים ארסיים שהכישו את בני ישראל ופגעו בהם. התורה קוראת לנחשים הללו "הנחשים השרפים", על שם שבארס […]
כוחו של קידוש ה'
מה כל-כך חמור בהכאת הסלע? במהלך שהותם במדבר הצחיח, שתו בני ישראל מים מבארה של מרים הנביאה. היה זה סלע שבנס על-טבעי יצאו ממנו מים, והוא התגלגל בעקבות בני ישראל לכל מקום שאליו הלכו. עם מותה של מרים1, כמסופר בפרשת השבוע, פסקה באחת נביעת המים מ'בארה של מרים'. בני ישראל צמאו למים, ובאין פתרון מיידי, […]
הניסים שפסקו וחזרו
מה הקשר בין הצדיקים והניסים? בפרשת השבוע מסופר על פטירתה של מרים הנביאה1, ומיד אחר כך – על פטירתו של אהרן הכהן בהֹר-ההר2. התורה מספרת כי עם פטירתה של מרים, החלו בני ישראל להתלונן על שנפשם צמאה למים. ועל הקשר שבין המחסור במים ופטירתה של מרים, אומרים חכמים3 כי לאורך שהותם במדבר בני ישראל זכו לשתות […]
צדיקים בחייהם ובמותם
מדוע 'קברי צדיקים' לא מטמאים? פרשתנו עוסקת בדיני טהרתו של הנטמא בטומאת מת – אדם שנגע במת, נשא אותו או היה אתו תחת קורת גג אחת. וכדי לטהרו יש להזות עליו מים המעורבים עם אפר של פרה אדומה, שנשרפה כהלכתה1. גם המבקר בבתי-עלמין ושוהה בסמיכות לקבר, נטמא בטומאה זו, ועליו לעבור את הליך הטהרה. לפי […]
ביטול לרצון האלוקי
שלושה סוגים בפרשתנו מפרטת התורה את תהליך שחיטת ושריפת הפרה האדומה1, ואת השימוש באפר הפרה כדי לטהר את מי שנטמא בטומאת מת. פרטי המצווה באים לאחר הפתיחה בפסוק: "זאת חוקת התורה.. ויקחו אליך פרה אדומה תמימה". חלק ממצוות התורה מוגדרות כ'משפטים', חלק כ'עדות' וחלק כ'חוקים'. 'משפטים' אלו הן המצוות המובנות ומתקבלות גם בהיגיון האנושי, כמו […]
לעזור לשני – עד היכן?
"חוקה חקקתי" פרשת השבוע פותחת במצוות פרה אדומה, ככתוב "זאת חוקת התורה… ויקחו אליך פרה אדומה תמימה". תכליתה של מצוה זו, היא לטהר את מי שנטמא בטומאת מת. כלומר, הנוגע במת, נושא את המת או אפילו שהה עם המת תחת קורת גג אחת, נטמא בטומאת מת, שכדי להיטהר ממנה נדרש תהליך ארוך. כחלק מהתהליך, יש […]
הטעם להסתרת הטעם
למה משה לא גילה? פרשת השבוע פותחת במצוות פרה אדומה1, והפסוק הראשון מגדיר מצוה זו כ"זאת חוקת התורה". הסיבה לכך היא, משום שמצוות פרה אדומה היא הבולטת ביותר מבין מצוות ה'חוקים' שאין להם הסבר הגיוני. עד כדי כך שאפילו שלמה המלך, החכם מכל אדם, התבטא על מצוה זו "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני"2. עם זאת, למשה רבינו […]
השפעה לדורות
למה לשמר את האפר? פרשת השבוע פותחת בנושא פרה אדומה. כאשר אדם נטמא בטומאת מת, טהרתו היא תהליך שכולל 'הזאת מי חטאת' – מים המעורבים באפר הנוצר משריפת פרה אדומה, שהיה שמור בבית המקדש. מאז ימי משה רבינו ועד חורבן בית המקדש השני, עשו תשע פרות אדומות, ואת הפרה העשירית יעשה המלך המשיח, שיבוא במהרה […]