דרשה
לשבת

למה אין המרה בקורבן אשם?

התורה מְצַוָּה על המצורע, כחלק מתהליך ההיטהרות שלו, להביא שלושה קורבנות. אחד לחטאת, אחד לאשָם ואחד לעולה. שניים מהם - קורבנות של כבש, ואחד הוא כבשה אחת בת שנה¹.

התורה מפרטת פירוט מלא של סדר הקרבת הקורבנות, והזאת דם הקורבנות על המצורע.

התורה מוסיפה ואומרת, כי אם המצורע הוא חסר-אמצעים ואין ידו משגת לשלם על שלושה כבשים, רשאי הוא להמיר את הכבשים של החטאת ושל העולה בשני תורים או שני בני יונה². ואילו בקורבן האשם, התורה מחייבת גם את העני להביא כבש, ולא מאפשרת לו להביא תמורת זאת ציפור, תור או בן יונה³.

ונשאלת השאלה:

אם אפשר להמיר את הכבשים בציפורים, מדוע אין הדבר נוהג בכל הקורבנות, כולל קורבן האשם? ואם הדבר לא אפשרי, מדוע התורה מתירה לעשות זאת בקורבנות החטאת והעולה?

הסיבות לשלושת הקורבנות

אלא שבתורה כל דבר מכוּון בדיוק, וגם סיבת הבאת הקורבנות האלה מכוּונת.

המצורע מביא קורבן חטאת, כי בוודאי יש בו חטא שבגללו באה עליו הצרעת, מאחר שטרם עשה תשובה על אותו חטא, והוא מביא קורבן כדי לכפר על החטא הזה.

בנוסף לכך, הוא מביא קורבן אשם, כי ייתכן שאיננו יודע מהו החטא שבו חטא, ולכן האשם הוא 'אשם תלוי' הבא על ספק חטא. כמו כן, הוא מביא קורבן עולה, כי חלק מתהליך הטהרה הוא לשוב אל ה׳⁴ ולהתקרב אליו מחדש, ולשם כך בא קורבן העולה.

תחילה, המצורע מביא את קורבן האשם, כי הפתיחה היא בדבר הקל, ולאחר מכן מביא קורבן חטאת, שהוא חמור יותר, ולאחר שעשה את עיקר תהליך הכפרה, הוא מביא את קורבן העולה.

האשם - כעיקר הכפרה

גם אם האדם הוא עני, הקורבן הראשון שבו תלוי עיקר התשובה והכפרה של המצורע, הוא קורבן אשם⁵, ולכן, דווקא מדמו של קורבן האשם היו מזים עליו⁶. לפיכך, האשָם חייב להיות כבש, שכן, מאחר והוא עיקר התשובה, ראוי שיהיה קורבן מכובד, וגם שיהיה לו גוף שלם, בדומה לגוף האדם, וכן שיהיה בו מספיק דם לכל ההזאות.

ואילו בשאר הקורבנות, החטאת והעולה, התורה חסה על האביונים שאינם יכולים לקנות כבשים, ומתירה להמיר את הקורבן שלהם בתורים או בבני יונה.

1. ויקרא, פרק י”ד, פסוק י’. ↩

2. ויקרא, פרק י"ד, פסוק כ"ב. ↩

3. ויקרא, פרק י"ד, פסוק כ"א. ↩

4. 'תשובה' - לשוב אל ה'. ראה דברים, פרק ד', פסוק ל', ועוד. ↩

5. ראה גם לעיל בדרשה "הזאת הדם כרפואה רוחנית". ↩

6. פרק י"ד, פסוק י"ד. ↩