תשובה לכל שאלה
בספרו 'מורה נבוכים'1 מונה הרמב"ם אחת-עשרה מעלות בנבואה. את מעלת הנבואה על ידי ה'אורים ותומים' מדרג הרמב"ם במקום השני.
והדבר דורש ביאור: הרי כדי לזכות לנבואה צריך האדם להיות רב-מעלות, ואילו כדי לשאול ב'אורים ותומים' מספיק להיות כהן גדול?
מצד שני, את ה'אורים ותומים' היה אפשר לשאול שאלות בכל עת, ולקבל את תשובתו של הקדוש-ברוך-הוא מיד, ואילו נבואה הייתה שורה רק בזמנים מסוימים, בעת שעלה ברצונו של הקדוש-ברוך-הוא בלבד, ונוכח הדברים האלו, נראה כי מַדרֵגת הנבואה של 'אורים ותומים' אכן גדולה ממעלתם של הנביאים. כיצד מתיישבת הסתירה?
משפט קצר וקולע
ה'חושן' של הכהן הגדול, נקרא בתורה "חושן משפט", וכשמו כן הוא. בשונה מהנבואות שמתנבאים הנביאים ומכילות משלים, תוכחות, עתידות, ועוד, עניינו של ה'חושן' הוא אחד - להשיב לשאלות של בני ישראל, במשפט קצר וקולע. לא כל אחד יכול היה לשאול ב'אורים ותומים', ולא כל שאלה הייתה נענית. ה'אורים ותומים' נועדו לענות רק על שאלות שנוגעות לכלל ישראל, כגון האם לצאת למלחמה, וכדומה. לכן, גם השואל היה יכול להיות רק מלך ישראל או בית-הדין הגדול, או נבחר ציבור אחר שמייצג את כל ישראל2.
מסלול "עוקף נבואה"
אכן, מַדרֵגתם של ה'אורים ותומים' הייתה נמוכה ממעלתם של הנביאים, אלא שחסד עשה הקדוש-ברוך-הוא עִם בני ישראל, ונתן להם כעין מסלול 'עוקף נבואה'. הרי מי ערב לכך שבכל עת יעמוד לישראל נביא שיהיה ראוי לקבל נבואה? וגם אם כן, הרי הדרך להשגת נבואה ארוכה, ולעיתים צריכים היו ישראל תשובה מיידית. לכן לצד מנהיגי ישראל3 עמד הכהן הגדול כשעל לוח ליבו ה'חושן', כדי שבעת הצורך יוכל לספק את תשובתו המיידית של הקדוש-ברוך-הוא.
חלק ב’, פרק מ”ה. ↩
ראה תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע”ג, עמוד ב’. ↩
גם לצד יהושע שהיה נביא בעצמו, עמד אלעזר הכהן, בנו של אהרן, ככתוב (במדבר, פרק כ”ז, פסוקים י”ח-כ”א): “וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה, קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן… וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו… וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד, וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה’”. ↩

