צניעות מופלגת
התלמוד מדבר בשבחה של תמר, ואומר שהייתה צנועה מאוד, עד כדי כך שכאשר יהודה ראה אותה בדרך, הוא לא זיהה אותה1.
חז"ל דורשים זאת מהכתוב2: "וַיִּרְאֶהָ יהודה וַיַּחְשְׁבֶהָ לזונה, כי כיסתה פניה". ושואלים: מדוע העובדה ש"כיסתה פניה" גרמה לו לחשוב כך? ועונים: אין הכוונה שכעת כיסתה את פניה, אלא שכיסתה את פניה תמיד כשהייתה בביתו של יהודה, ולכן כעת לא הכיר אותה.
ונשאלת השאלה: כיצד חז"ל דורשים בשבחה של תמר ואומרים שהייתה צדיקה, בעוד שלפי הפירוש הפשוט של הפסוקים נראה שלא הייתה צדיקה, אלא להיפך - התנהגה בצורה שגרמה ליהודה הצדיק לעשות מעשה בלתי ראוי?3
התוכנית של תמר
לאמיתו של דבר, תמר הייתה צדיקה. היא שאפה להעמיד זרע לשני בעליה שמתו. וכאשר ראתה שהימים חולפים ושֵׁלָה לא נושא אותה לאישה, החליטה לעשות מעשה.
כאשר תמר שמעה שיהודה הולך לגזוז את צאנו, דבר שהוא מעשה משמח4, תמר הסירה את בגדי אלמנותה והתכסתה בצעיף, כדי שיהודה לא יכיר אותה. היא עשתה זאת בתקווה שבשמחתו יהודה יראה אותה ויזמין אותה להצטרף לשמחה עימו ועם גוזזי צאנו. כך היא תוכל לדבר אִיתו, אולי היא תמצא חן בעיניו והוא ירצה לקחת אותה לאישה. תמר אמרה לעצמה - הרי יהודה הוא אלמן, מדוע שלא תעמיד זרע ממנו במקום משֵׁלָה בנו?!
אלא שהדברים לא התנהלו כפי שתמר תכננה. משכך, היא החליטה לבקש מיהודה ערבון, על מנת שכעבור שלושה חודשים, כשיהודה יגיד "הוציאוה ותִשרֵף"5, היא תוכל לענות לו: "לאיש אשר אלה לו, אנֹכי הרה"6.
אורו של משיח
יש מעשים שבמבט ראשון וחיצוני נראים מגונים, אבל לעיתים דווקא המעשים האלה הם רצון הקדוש-ברוך-הוא, והם משובחים בעיניו. כך היה עם תמר וכך היה גם עם רות, שהתאוו להעמיד זרע לבעליהן מתוך כוונה טובה ואמיתית. ואכן, הקדוש-ברוך-הוא סיבב שדווקא מהן ייצא מלך המשיח7.
על אותה שעה דרשו חז"ל: "שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו. ראובן היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו. ויהודה היה עסוק ליקח לו אישה, והקב"ה היה עוסק ובורא אורו של מלך המשיח"8.
תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י', עמוד ב'. ↩
בראשית, פרק ל"ח, פסוק ט"ו. ↩
ראה תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ח, עמוד ב'. ↩
את גזיזת הצאן היו חוגגים במשתה ושמחה. ראה בפירוש רבי יוסף בכור שור לבראשית, פרק ל"ח, פסוק י"ג. וראה גם בפירוש הרמב"ן שם, פסוק י"ב. ↩
בראשית, פרק ל"ח, פסוק כ"ד. ↩
בראשית, פרק ל"ח, פסוק כ"ה. ↩
ראה זוהר, בראשית, דף קפ"ח, עמוד ב'. ↩
בראשית רבה, פרשה פ"ה, פיסקא א'. ↩

