מה פשר השינוי הלשוני?
בפסוק שלפנינו יש שינוי-לשון בולט בין תחילתו לסופו. פעמיים מוזכרות בפסוק המילים "מוצאיהם" ו"מסעיהם", אך בעוד שבפעם הראשונה נאמר "מוצאיהם למסעיהם", בפעם השנייה סדר המילים הפוך - "מסעיהם למוצאיהם".
מאחר שכל דבר בתורה מדויק, ובוודאי לא מדובר במשחקי מילים, עלינו להבין מהי סיבת השינוי?
רבי יעקב בן אשר, 'בעל הטורים'1, מפרש שהכתוב אומר פעם אחת "מוצאיהם למסעיהם" ובפעם השנייה בסדר הפוך, כדי ללמדנו שגם המסעות עצמם וגם היציאות למסע הבא, היו תמיד על-פי דבר ה'.
השפעה ועבודה
בחסידות מוסבר על כך2, לפי פנימיות הדברים, כי בתחילת הפסוק מדובר על המסעות כפי שנכתבו על-ידי משה רבינו. תפקידו של משה, הוא להשפיע ולהמשיך לבני ישראל חיוּת וכוחות משורש נשמותיהם למעלה, שאינו נמצא בגלוי בעולם הזה. לכן, כאן הכתוב אומר תחילה "מוצאיהם", כדי להורות על ההמשכה מהמוצא והשורש של נשמות ישראל3, שמטרתה לתת כוח ל"מסעיהם" - לעבודתם של בני ישראל בעולם הזה, בבירור ותיקון הקליפות והסטרא אחרא.
בסיום הפסוק, מדובר על עבודת ה' של בני ישראל כפי שהיא לאחר נתינת הכוחות בידי משה. לכן, ההתחלה היא ב"מסעיהם" - העבודה של בני ישראל בקיום התורה והמצוות ובירור הקליפות. וכתוצאה מכך, בני ישראל מגיעים בכוחות עצמם ל"מוצאיהם" - הדרגה הרוחנית העליונה שהיא שורש ומוצא נשמותיהם.
נוסעים ומתעלים
אלא שלפי-זה עלולה להתעורר שאלה: האם כל החיים הם גלגל בו משפיעים עלינו כוחות מלמעלה, ובאמצעותם אנחנו חוזרים ומגיעים אל אותו המקום בו כבר היינו בתחילה? אם כן, מהי התכלית בכל זה?
התשובה על כך היא, כי מאחר שהקדוש-ברוך-הוא הוא אין-סוף ואינו מוגבל, קיימות אין-סוף דרגות באלוקות. מכאן שעבודת ה' אינה דומה לגלגל העולה ויורד, אלא לעלייה במדרגות. בכל שלב במסע, רק מתקדמים עוד ועוד, ממקום למקום ומדרגה לדרגה, כאשר בכל פעם שמגיעים למקום חנייה אחד, מקבלים עוד תוספת כוח כדי להגיע אל החנייה הבאה, בה מאיר ומתגלה אור אלוקי עוד יותר חזק מאשר בדרגה הקודמת4.
בפירושו לבמדבר, פרק ל"ג, פסוק א'. ↩
ראה 'ליקוטי תורה', פרשת מסעי, דף צ"א, א', ואילך. שם, דף צ"ב, א'; דף צ"ו, א'. ↩
"מוצאיהם" - מקור נשמות ישראל, כי 'מוצָא', פירושו מקור, כמו: "וכמוצָא מים אשר לא יכזבו מימיו" (ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק י"א). (לפי 'ליקוטי תורה', פרשת מסעי, דף צ"ב, א'. שם, דף צ"ו, א'). ↩
ראה גם 'ליקוטי שיחות', חלק כ"ג, עמוד 224 ואילך. ↩

