לידה מְלוּוָה בצער
פרשתנו מלווה את יעקב אבינו במסע החזרה לארץ כנען מפדן ארם. במהלך המסע, יעקב עובר תחנות שונות. תחילה הוא נפגש עם עשיו, ואחר כך עושה תקופות שונות בסוכות, בשכם, בבית א-ל ובמגדל עדר, והתחנה הסופית היא בקרית ארבע - חברון.
במהלך המעבר מבית א-ל, כשהשיירה של יעקב ומשפחתו מתקרבת לבית לחם, רחל מרגישה שהיא צריכה ללדת את בנה השני. תוך כדי הלידה שהייתה קשה ומלוּוָה במכאובים, רחל נפטרת מן העולם, לא לפני שהיא מעניקה לבן הנולד את השם "בן אוני" - פרי בטני בעת צערי1.
צמדים של ניגודים
בספר בראשית, אנחנו נחשפים בצורה עקבית לַשוני, לניגודיות ואף ליריבות בין אחים. כבר במשפחה הראשונה בהיסטוריה, שני בניהם של אדם וחווה שונים זה מזה. קין הבכור עובד אדמה, והבל הצעיר רועה צאן, כאשר בהמשך מתגלה קין כרשע והבל כצדיק. גם לאברהם אבינו יש בן צדיק ששמו יצחק, ובן רשע בשם ישמעאל.
גם יעקב ועשיו מייצגים טוב ורע אולטימטיבי. אפילו נשותיו של יעקב, האחיות לאה ורחל, מהוות ניגוד זו לזו. רחל היא "יפת תואר" והמועדפת על יעקב, בעוד ש"עיני לאה רכות" והיא "שנואה"2.
תורת החסידות מלמדת אותנו שהדמויות עליהן מדובר בתורה, מייצגות דרגות ודרכים שונות בעבודת ה', והמשמעויות הפנימיות של הדמויות הללו, אמורות לשמש לנו דוגמה כיצד עלינו להתנהג, או ממה עלינו להימנע בעבודת ה' של כל יחיד.
קשה אבל ראוי
יוסף הצדיק הוא "צדיק עליון". בהנהגתו הוא מבטא את ההשפעה מהעולמות העליונים לעולמות הגשמיים. יוסף יורד למצרים כעבד, אך מוצא את עצמו מנהל את בית פוטיפר שר הטבחים. כשהוא מאבד את מעמדו ונכלא, השתלשלות האירועים מובילה לכך שהוא מספק אוכל לכל העולם בשנות הרעב הכבד. כל אלה מלמדים שיוסף מצוי בדרגה רוחנית של השפעה ושליטה בעולם, ככתוב: "ויוסף הוא השליט על הארץ"3.
בנימין, לעומת זאת, מסמל ומייצג את ההיפך - התנזרות וניתוק מהעולם הגשמי, וגעגוע והשתוקקות למקור ולשורש הרוחני, כשהכיוון הוא התעלות מהעולם הזה התחתון אל העולמות העליונים. זוהי התחושה והשאיפה של הנשמה כאשר היא יורדת מלמעלה אל עולמנו הנחוּת והחומרי.
זו הסיבה לכך שלידתו של בנימין, בשונה מלידת יוסף, מלוּוָה בקושי וצער עצומים, כי ירידה לעולם הזה סותרת לחלוטין את אופי ושאיפת נשמתו המשתוקקת להתנתק מהעולם הגשמי ולהתעלות אל מקורה הרוחני. על אף הקושי, גם מי ששורש נשמתו הוא דרגת 'בנימין', צריך לזכור שעל אף הקשיים וההתמודדות עם אתגרים בעולם גשמי וירוד, זו תכלית ירידת הנשמה למטה. הירידה היא כדי להגשים ולמלא את התפקיד והייעוד להכשיר את העולם על מנת שיהיה מקום משכן ראוי לה' יתברך.

