דרשה
לשבת

למה שעיר ולא פר?

שלושה קורבנות הביאו בני ישראל ביום חנוכת המשכן¹: שעיר עיזים לחטאת, עגל לעולה, וגם כבש לעולה.

ונשאלת השאלה:

‘חטאת הקהל’ שמביאים כל ישראל היא “פר בן בקר”. אם כן, מדוע ‘קורבן החטאת’ של ישראל היה שעיר, ולא פר כשאר ‘חטאות הקהל’?

קורבנות של תשובה

ההסבר לכך טמון בעובדה, שכל הקורבנות שהביאו ישראל ביום חנוכת המשכן, נועדו לכפר על חטא העגל. לכן הביאו ‘שעיר עיזים’ שהוא ‘קורבן החטאת’ שמביא אדם על שגגת עבודה זרה, ולא פר כשאר ‘חטאות הקהל’.

שני ‘קורבנות העולה’ היו עגל וכבש, וגם הם קשורים לכפרה על חטא העגל. עגל - כדי לרמז שבזמן החטא, היו ישראל “כעגל לא לֻמָּד”² ולכן היו סוררים, אך כעת הם מבקשים: “הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה ה' אֱ-לֹהָי”³. וכבש - כדי לומר שכעת הם רוצים לשוב ו’להיכבש’ תחת שלטון הבורא.

זכים משלושה חטאים

פירוש נוסף עולה מתוך דברי חכמינו זיכרונם לברכה ב’תורת כהנים’⁴: “וכי מה ראו ישראל להביא יותר מאהרן? אלא אמר להם: אתם יש בידכם בתחילה ויש בידכם בסוף. יש בידכם תחילה - ‘וישחטו שעיר עיזים’, ויש בידכם בסוף - ‘עשו להם עגל מסכה’. יבוא שעיר ויכפר על מעשה עיזים, יבוא עגל ויכפר על מעשה עגל”.

“וישחטו שעיר עיזים” - רמז לחטא מכירת יוסף, בו נאמר: “וַיִּקְחוּ אֶת כְּתֹנֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם”⁵. ו”עשו להם עגל מסכה”⁶ מלמד, שה”עגל לעולה” בא ככפרה על חטא העגל.

הרלב”ג⁷ מוסיף ומבאר, ש”הכבש לעולה” בא ככפרה על חטא עבודה זרה שעבדו בני ישראל במצרים, כשעבדו לאלוהי המצרים שהיה טלה.

שלושה חטאים גדולים חטאו ישראל מיום שנצטווה אברהם “לך-לך מארצך⁸” ועד חנוכת המשכן - חטא מכירת יוסף, חטא עבודה זרה במצרים, וכמובן חטא העגל. כעת, בפתחו של היום הראשון לעבודת הכוהנים במשכן, מבקשים בני ישראל מהקדוש-ברוך-הוא שיסלח להם על כל חטאיהם, ויקבל את עבודת המשכן כאילו היו זכים ונקיים מכל חטא.

1. מלבד שני ‘קורבנות השלמים’ שנועדו להודיה ולשמחה, ולא להתקרבות ולכפרה. ↩

2. ירמיה, פרק ל”א, פסוק י”ז. ופירושו - עגל שלא חינכו אותו, ולא היכו בו במַלְמַד הבקר. ↩

3. שם, שם. ↩

4. ט, ג. ↩

5. בראשית, פרק ל”ז, פסוק ל”א. ↩

6. שמות, פרק ל”ב, פסוק ח’. ↩

7. בפירושו לפסוקים אלה. ↩

8. בראשית, פרק י”ב, פסוק א’. ↩