קורבן למאמינים בלבד

המיקום התמוה של הפירוט

אנחנו עומדים לקראת סיומה של הפרשה. המכה העשירית, מכת בכורות, כבר התרחשה, בני ישראל כבר הקריבו את קורבן הפסח ויצאו ממצרים. למרבה הפלא, דווקא כאן בוחרת התורה לפרט מי הם אלו שרשאים לאכול את קורבן הפסח.

ונשאלת השאלה: הרי התורה כבר הקדישה קודם לכן פסוקים רבים לנושא קורבן הפסח, הלכותיו ופרטיו. אם כן, מדוע הדינים הללו מופיעים דווקא כאן?

'פסח מצרים' ו'פסח דורות'

ההסבר הוא: דיני הפסח שנאמרו לעיל, בראש-חודש ניסן, הם דיני הפסח שעשו בני ישראל לפני היציאה ממצרים - 'פסח מצרים'. ואילו ההלכות הנוספות כאן, שנאמרו למשה אחרי היציאה ממצרים בט"ו בניסן, מכוונות לקורבן הפסח שעתידים בני ישראל לעשות בכל השנים הבאות - 'פסח דורות'.

יחד עִם בני ישראל, עלו ממצרים "ערב רב" של מצריים. כאלו שבאו כעבדים, כאלו שבאו על מנת להתגייר, וכאלו שרצו להצטרף להצלחה של העם המושגח והמופלא. לכן נוצר צורך לפרט בדיוק מי ומי הם הראויים להימנות על קורבן הפסח.

התנאי: אמונה שלימה

התורה מפרטת שלושה סוגים של אנשים שלא ראויים לאכול את קורבן הפסח¹: בן נֵכר, גר ותושב, ואדון לעבד שלא נימול.

"בן נכר" הוא אדם שעשוי להיות מישראל, אבל באמונתו הוא מנוכר לעם ישראל ומאמין באלהים אחרים². "תושב ושכיר" הם גויים שקיבלו על עצמם שלא לעבוד עבודה זרה כדי שיוכלו לשבת בארץ ישראל. גויים אלה, אפילו אם יהיו נימולים, אינם ראויים לאכול את קורבן הפסח, כיוון שאינם מאמינים בקדוש-ברוך-הוא ובמצוותיו.

גם בן-ישראל מאמין, שהוא עצמו כשר ונימול, אבל מחזיק בביתו עבד שאינו נימול, אסור לו לאכול את קורבן הפסח, כי הסכמתו לכך שאחד מבני ביתו לא יהיה נימול, מבטאת זלזול במצוה כל-כך עיקרית כמו ברית מילה, ומעידה על כך שאינו שלם עִם ה' באמונתו. רק לאחר שימול את עבדו, יוכל לאכול את קורבן הפסח - "וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף, וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ"³.

המכנה המשותף של כל אלו שאינם רשאים להימנות על קורבן הפסח, הוא פגם באמונה. ללמדנו שרק אדם ששלם באמונת ה' - ראוי להימנות על קורבן הפסח.

בתורה מוזכר גם (שמות, פרק י”ב, פסוק מ”ח) “וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ”, והכוונה לדעת האברבנאל לגר שאחד מבני ביתו עדיין לא נימול, וענינו זהה לדין של אדון לעבד שלא נימול. חכמינו זיכרונם לברכה פירשו (והאברבנאל מביא גם הוא את פירושם) ש”ערל” זה נאמר על ישראל שמתו אחיו מחמת מילה, ולכן לא נימול (ראה גם בפירוש רש"י שם, דיבור-המתחיל "וכל ערל לא יאכל בו", ובפירוש רשב"ם שם, דיבור-המתחיל “וכל ערל”). ↩
וכן תירגם אונקלוס: “כל בר ישראל דישתמד” [כל בן ישראל שישתמד]. וראה גם בפירוש הרמב”ן לשמות, פרק י”ב, פסוק מ”ג, דיבור-המתחיל “כל בן נכר”. ↩
שמות, פרק י”ב, פסוק מ”ד. ↩

הדרשות
הבאות

1/10

המכות כיסוד באמונה

"וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'"

שמות, פרק י', פסוק ב'

2/10

פרשת הגאולה

"וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה"

שמות, פרק י', פסוק ו'

3/10

הקרב על הצאן והבקר

"וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעֹה: לֵךְ מֵעָלָי. הִשָּׁמֶר לְךָ אֶל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי, כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת"

שמות, פרק י', פסוק כ"ח

4/10

בוחרים את נקודת ההתחלה

"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה"

שמות, פרק י"ב, פסוק ב'

5/10

קורבן מציל חיים

"וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם, וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"

שמות, פרק י"ב, פסוק י"ג

6/10

המבחן הגדול ערב היציאה

"וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם"

שמות, פרק י"ב, פסוק י"ג

7/10

כך זכו ישראל לתודעת החיפזון

"וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ, מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם"

שמות, פרק י"ב, פסוק ל"ד

8/10

חג הפסח כמשל לחיים

9/10

אמונתם של ישראל

"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח"

שמות, פרק י"ב, פסוק כ"א

1/10

המכות כיסוד באמונה

שמות, פרק י', פסוק ב'

2/10

פרשת הגאולה

"וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה"

שמות, פרק י', פסוק ו'

3/10

הקרב על הצאן והבקר

שמות, פרק י', פסוק כ"ח

4/10

בוחרים את נקודת ההתחלה

"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה"

שמות, פרק י"ב, פסוק ב'

5/10

קורבן מציל חיים

שמות, פרק י"ב, פסוק י"ג

6/10

המבחן הגדול ערב היציאה

"וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם"

שמות, פרק י"ב, פסוק י"ג

7/10

כך זכו ישראל לתודעת החיפזון

"וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ, מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם"

שמות, פרק י"ב, פסוק ל"ד

8/10

חג הפסח כמשל לחיים

9/10

אמונתם של ישראל

שמות, פרק י"ב, פסוק כ"א

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].

דרשה לשבת

המיקום התמוה של הפירוט

'פסח מצרים' ו'פסח דורות'

התנאי: אמונה שלימה

הדרשות הבאות

דרשה
לשבת

הדרשות
הבאות