בקשה כפולה ותמוהה
לפני מותו, יעקב אבינו מצווה על יוסף בנו לוודא שלאחר פטירתו לא ייקבר במצרים, אלא ארונו יובא לארץ כנען, שם ייקבר בנחלת אבותיו. ונשאלת השאלה: מדוע יעקב מבקש זאת דווקא מיוסף, ולא מפנה את הבקשה גם לשאר האחים? גם לשון הבקשה תמוה. יעקב מבקש: "אל נא תקברני במצרים", ומיד לאחר מכן חוזר ומבקש: "ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם"1. לשם מה הכפילות הזו?
יוסף שומע את הבקשה ומבטיח ליעקב לקיימה, ככתוב - "ויאמר, אנכי אעשה כדברך". אך יעקב לא מסתפק בהבטחה הזו אלא מבקש מיוסף להישבע על כך - "ויאמר, הִשָּׁבְעָה לי"2. וכאן נשאלת השאלה: האם יעקב לא מאמין להבטחה מפורשת של יוסף, בנו האהוב והצדיק?
"נא" - כאן ועכשיו
יעקב ידע ברוח קודשו שעצמות יוסף עתידות להישאר במצרים זמן ממושך לאחר מות יוסף. הוא ידע גם שבדיוק כמוהו, יוסף יבקש לפני מותו להעלות את עצמותיו לארץ ישראל3. יעקב חשש שיוסף ישאיר גם את עצמותיו שלו במצרים, עד למועד יציאת בני ישראל בסיום הגלות במצרים, וזאת, כדי להבטיח שבני ישראל יעלו גם את עצמות יוסף עימהם. לכן יעקב מבקש מיוסף שיעלה אותו לקבורה בארץ מיד עם פטירתו, ולא יעכב את הדבר עד העלאת עצמותיו שלו, כעבור שנים רבות. מעתה מובן גם מדוע יעקב מבקש זאת דווקא מיוסף ולא משאר בניו4, כי יוסף הוא היחיד שעשויה להיות לו סיבה לרצות להשאירו במצרים לזמן רב.
וזה גם פשר הכפילות, במבט ראשון, בדברי יעקב. תחילה יעקב מבקש מיוסף: "אַל נא תקברני במצרים". לאחר מכן הוא חוזר ומבקש: "ונשאתני ממצרים, וקברתני בקבורתם". המילה "נא" מתפרשת כאן מלשון עתה, כאן ועכשיו5. בכך מתכוון יעקב להדגיש ולהטעים כי בקשתו היא לא להיקבר במצרים כלל - לא באופן קבוע וגם לא באופן זמני עד שבני ישראל יֶצאו ממצרים, אלא שיוסף יישא את עצמותיו מיד לקבורתן הקבועה בנחלת האבות, כאומרו: "וקברתני בקבורתם".
פרעה נאלץ לאשר
לבסוף מבקש יעקב מיוסף להישבע לו. בקשה זו, איננה מפני שיעקב לא מאמין ליוסף חלילה, אלא משום שיעקב חושש שמא פרעה יעכב את יוסף מלהעלות את עצמותיו. לכן השביע יעקב את יוסף, כדי שתהיה לו טענה חזקה במקרה של סירוב מצד פרעה - "אבי הִשְׁבִּיעַנִי" ואינני יכול להפר את השבועה.
ואכן, ברגע האמת, אמר יוסף לפרעה: "אבי הִשׁביעני לאמר… בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען, שמה תקברני6". פרעה מקבל את טענת השבועה, ועונה לו: "קבוֹר את אביך כאשר השׁביעך"7.
בראשית, פרק מ"ז, פסוק ל'. ↩
בראשית, פרק מ"ז, פסוק ל"א. ↩
ראה בראשית, פרק נ', פסוק כ"ה. וראה גם שמות, פרק י"ג, פסוק י"ט. ↩
האברבנאל בפירושו לבראשית, פרק מ"ז (דיבור-המתחיל "ויחי") מציין גם שני פירושים נוספים: פירוש רש"י (לבראשית, פרק מ"ז, פסוק כ"ט) שיעקב ציווה את יוסף דווקא, מפני שרק בידו הייתה היכולת לעשות ולבצע את בקשתו - בשל מעמדו הבכיר, מה שאין כן שאר אחיו (וכך מבואר גם בבראשית רבה, פרשה צ"ו, פיסקא ה'), ופירוש נוסף המובא במדרש (ראה בראשית רבה שם. "תורה שלמה", בראשית, פרק מ"ז, פסוק כ"ט, אות צ"ד), שמפני שיוסף שלח להביא את יעקב למצרים והביאוֹ לשם מדעתו, לכן ציווה עליו יעקב שיחזירהו למקום שהוציאוֹ משם. וכאילו אמר יעקב ליוסף: מכיוון שאתה הבאת אותי מארץ כנען, ראוי הוא שאתה תשיבני לשם אחרי מותי. ↩
רש"י בפירושו לבראשית, פרק י"ב, פסוק י"א. ↩
בראשית, פרק נ', פסוק ה'. ↩
בראשית, פרק נ', פסוק ו'. ↩