האם יהודה שיקר?
יהודה נושא אישה, ונולדים להם שלושה ילדים: ער, אונן ושֶׁלָה. יהודה לוקח אישה לער ושמה תמר. ער חוטא, וה' ממית אותו בטרם נולדו לו ילדים. אונן מייבם את תמר במצוות אביו, אבל גם הוא חוטא, וה' ממית גם אותו ללא ילדים.
כעת נראה שהמעשה המתבקש מיהודה הוא להשיא לתמר את שֵׁלָה, בנו השלישי, כדי שיקים שם לשני אחיו שמתו. אך משום מה, יהודה דוחה את נישואי שלה ותמר, ואומר לה: "שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני"1. ימים רבים עוברים ויהודה לא עומד בדיבורו.
ונשאלת השאלה: האם התנהגות כזו ראויה ליהודה הצדיק, שמזרעו עתידים לעמוד מלכי עם ישראל ומלך המשיח? אמנם נאמר בתורה שיהודה עיכב את נישואי שלה לתמר מחשש שגם הוא ימות, כמו שני אחיו. ואולם עדיין יש לתמוה, מדוע הוא לא דיבר עם תמר גלויות, ובמקום לומר לה בפירוש להינשא למישהו אחר, אמר לה לחכות עד ששלה יגדל?
יהודה לא חטא
אמרו חז"ל: "כל האומר ראובן חטא, אינו אלא טועה"2, וכן: "כל האומר דוד חטא, אינו אלא טועה"3. לפי זה, יש לומר כך גם לגבי יהודה. ודאי שאדם גדול כמו יהודה לא הונה את כלתו. אם כן, למה יהודה דחה את תמר בנימוק ששלה צעיר מדי? נשוב לתחילת העניין. יהודה נושא אישה כנענית, והילדים שנולדים לו ממנה רעים וחוטאים. ער חשש שאם תמר תלד, הדבר יפגע ביופייה. בכך שער מנע ממנה להרות וללדת, הוא פעל נגד רצונו של הקדוש-ברוך-הוא להרבות את זרע יעקב, וביטל את מצוַת פרייה ורבייה. לכן ה' המית אותו.
כאשר אונן נושא את תמר לאישה, הוא מפרש לא נכון את דברי אביו "והקם זרע לאחיך"4, וחושב בטעות "כי לא לו יהיה הזרע"5. כלומר, הבן שייוולד לא ייחשב כלל לבנו. לכן גם הוא נמנע מפרייה ורבייה, וה' ממית גם אותו.
חתונה בגיל צעיר
יהודה ידע שבניו מתו בחטאם, וחשב שגילם הצעיר גרם להם לחטוא. ההוכחה לכך שער, וכמוהו אונן, נישאו לתמר בגיל צעיר, היא שיהודה נשא את בת שוע לאישה אחרי מכירת יוסף. עשרים ושתיים שנה לאחר מכן6, בעת שיעקב ירד למצרים, כבר היו לפרץ, בנם של יהודה ותמר, שני ילדים7. במשך הזמן הזה הספיק יהודה להוליד את ילדיו, לחתן אותם, להינשא בעצמו לתמר, להוליד את פרץ ולראות מפרץ נכדים.
אם כן, ברור שער ואונן נישאו לתמר בגיל צעיר מאוד, וכאמור, יהודה חשב שזה היה הגורם למותם. לכן יהודה אמר לתמר שתמתין עד ששֶׁלָה יגדל. לא הייתה כאן רמאות והונאה חלילה. יהודה התכוון שכדאי להמתין ששלה יתבגר, יקנה דעת ויראת אלוקים, ורק לאחר מכן יישא את תמר לאישה. וזאת, כדי שלא יחטא כמו שני אחיו וימות גם הוא.
תמר, לעומת זאת, חשבה שיהודה סבור ששני בניו מתו בגללה. לכן, כאשר תמר רואה ששלה עבר את הגיל בו נישאו לה אחיו, ולמרות זאת יהודה מעכב את נישואיה אִיתו, היא חוששת שיהודה רימה אותה ואין בכוונתו לתת לה את שלה לעולם. אך ליהודה עצמו היו, כאמור, כוונות אחרות. הוא רצה ששלה יתבגר ויהיה יותר ירא-שמים.