"תולדות יעקב"
פרשת וישב פותחת במילים: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו, בארץ כנען"1. ונשאלת השאלה: מדוע כופלת התורה וכותבת גם "ארץ מגורי אביו" וגם "ארץ כנען"? הרי ידוע לכל שיצחק גר כל ימי חייו בארץ כנען!
בפסוק הבא נאמר: "אלה תולדות יעקב, יוסף בן שבע עשרה שנה". וכאן יש לתמוה: הרי "תולדות יעקב" הם כל בניו ולא רק יוסף, ואם כן, מדוע הכתוב מדבר רק על יוסף, ואילו שאר בני יעקב אינם מוזכרים כלל?
מה העיקר?
בפרשת ויצא, מספרת התורה שיעקב יצא מבאר-שבע בה גדל, אל הלא-נודע בחרן הרחוקה. בפרשתנו נסגר המעגל. יעקב מעוניין לחזור לימיו הטובים, בהם היה יכול להקדיש את כל עִתותיו ללימוד תורה ועבודת ה'. לאחר שבעשרים השנים האחרונות, עסק יעקב ברעיית צאן ובגידול משפחתו, והיה עליו לערוך מסעות ולנהל מלחמות, הוא חוזר כעת הביתה.
יעקב בוחר לקבוע את מושבו במקום בו הוא יוכל לחזור ולעסוק בתורה ובעבודת ה' באין מפריע, והוא בוחר בארץ כנען שיש לה שני יתרונות - היא גם ארץ הבחירה, וגם ארץ מגורי אביו יצחק. ולכן התורה כופלת ואומרת - "בארץ מגורי אביו, בארץ כנען".
דבר זה הוא שבח עצום ליעקב. בעוד שהטבע האנושי הוא כי "אוהב כסף לא ישבע כסף"2, יעקב מפקיד את רעיית הצאן בידי בניו ומתיישב בחברון, לצד אביו. אדמת חברון היא סלעית והררית, אין בה דֵּי שטחי מרעה, ולכן אינה מתאימה לרעיית צאן. לכן בני יעקב נאלצים להרחיק עם צאן אביהם עד שכם. אבל ליעקב לא מפריע שתנאי השטח באזור מגוריו לא מתאימים לרעיית צאן, שכן כל מטרתו היא לחזור ולעסוק בתורה.
בנים ותלמידים
"ואלה תולדות יעקב". לפי פשוטו, "תולדות" הם בנים, אבל יש למושג משמעות נוספת - תלמידים. ככתוב3: "ואלה תולדות משה ואהרן… נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר". הפסוק פותח ב"תולדות משה ואהרן" ומפרט רק את בני אהרן ולא את בני משה, ורש"י4 מפרש, שבני אהרן נקראו גם תולדותיו של משה, כי משה לימדם תורה.
יעקב מזהה ביוסף פוטנציאל יותר משאר האחים, ומחליט שהוא יישאר לידו, ללמדו את מה שבאמת חשוב לו - לימוד תורה ועבודת ה'. כיון שיוסף הוא תלמידו המובהק של יעקב, בעוד שאר הבנים עוסקים ברעיית צאן - התורה אומרת: "ואלה תולדות יעקב - יוסף".
מכאן למדים אנו על המעלה הגדולה של המלמד תורה, וכדברי התלמוד5: "כל המלמד בן חברו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו יְלָדוֹ".

