דרשה
לשבת

רק בני גרשון היו בהשגחת מבוגר?!

בסיום הדברים על עבודת בני גרשון הלויים, התורה מדגישה שעבודה זו הייתה "על-פי אהרן ובניו".

ונשאלת השאלה:

מדוע הדבר נאמר דווקא ביחס לעבודתם של בני גרשון, ולא מצינו בתורה הדגשה זהה לגבי עבודתם של בני הלויים האחרים - בני קהת ובני מררי?

מסביר על כך רבי יצחק אברבנאל¹ שאכן אין ספק שגם עבודתם של בני קהת ובני מררי הייתה "על-פי אהרן ובניו". והסיבה שהתורה מדגישה את העובדה הזו דווקא אצל בני גרשון, היא כדי שלא נטעה לחשוב שבגלל שעבודתם של בני גרשון הייתה פשוטה יחסית לעבודת בני קהת, למשל, שהיו אחראים על משא ארון הברית, אזי עבודתם 'הפעוטה', כביכול, לא הייתה תחת השגחתו המדוקדקת של אהרן הכהן. לכן, התורה אומרת זאת במפורש, כדי לשלול אפשרות של טעות שכזו.

'אהבת עולם' ו'אהבה רבה'

כדי להבין את הדברים בעומק יותר, יש לעמוד על ההבדלים הפנימיים בין העבודות של משפחות הלויים².

עבודתם הרוחנית של הלויים בני גרשון, הייתה באהבת ה'. אלא שבעבודת האהבה ישנם שני אופנים³: האופן הראשון הוא אהבת ה' הבאה כתוצאה מהתבוננות והתעמקות בגדולת ה', ובעובדה שהוא מהווה ומחַיה את העולם בכל רגע ורגע. כאשר האדם מתבונן בכך היטב, הוא מתעורר ברגשות של אהבת ה'. סוג זה של אהבה, נקרא בלשון החסידות "אהבת עולם", כי אהבת האדם אל הקדוש-ברוך-הוא בדרך זו, נובעת מההתבוננות בגדולת ה' כפי שהיא משתקפת בעולם.

וישנה אהבה נעלית יותר. כזו שהאדם אינו יכול להגיע אליה בכוחות עצמו. מדובר באהבת ה' שלא מתעוררת באמצעות שכלו של האדם, אלא באה ממקום עמוק ופנימי יותר בנפש האדם, שבו מורגשת דבֶיקותה המוחלטת של הנשמה בה'. אהבה כזו מתעוררת בהשפעה מיוחדת מלמעלה אל האדם, מפני שהוא לבדו, בכוחות עצמו, אינו יכול להגיע למדרגה נעלית כזו. אהבה זו נקראת "אהבה רבה".

בכוחו של אהרן האוהב

בני גרשון עסקו בנשיאת יריעות המשכן. היריעות מקיפות את הבניין ופרוסות מעליו. ברוחניות, מדובר על הדרגה הגבוהה של אהבת ה', שגם היא, כמו היריעות, מגיעה אל האדם מלמעלה, ומקיפה אותו באור נעלה יותר מהאור שהוא יכול להשיג בכוחות עצמו. אך כדי להגיע לדרגה כזו, נזקקו בני גרשון לכוח מיוחד שימשיך עליהם את האהבה הזו, והוא כוחו של אהרן הכהן, שהיה איש חסד ואהבה בעצם מהותו, כפי שהעידו עליו חכמינו, שהיה "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"⁴.

1. בפירושו לפרשתנו, פרק ד', פסוק כ"א. ↩

2. ראה 'ליקוטי תורה', פרשת נשא, דף כ', ד', ודף כ"א, א'. ↩

3. ראה בהרחבה בספר התניא, ליקוטי אמרים, פרקים מ"ג - מ"ד. ↩

4. מסכת אבות, פרק א', משנה י"ב. ↩