דרשה
לשבת

שכינה עימהם תמיד

פרשת השבוע מתארת את הליך הסליחה והכפרה, שבני ישראל זוכים לו מאביהם שבשמיים ביום הכיפורים. הכתוב מתאר את מעשיו של הכהן הגדול ביום הקדוש הזה, עד לרגע השיא בו הוא נכנס אל קודש-הקודשים ומכפר על חטאיו שלו, של בני משפחתו, ושל כל עם ישראל.

בפסוק זה, התורה מלמדת אותנו על השראת השכינה בעם ישראל, גם כאשר הם אינם טהורים. וכדברי רש"י: "אף על פי שהם טמאים, שכינה ביניהם", וכך כתבו פרשנים נוספים¹. רעיון זה מבטא את הקשר הנצחי של הקדוש-ברוך-הוא ועַם ישראל, שאינו נפסק גם בזמנים קשים של טומאה וחטא.

בתלמוד הבבלי² מופיעה אִמרה ייחודית של רבי שמעון בן יוחאי, על הליווי האלוקי לו זוכים בני ישראל בזמן הגלות: "בוא וראה, כמה חביבין ישראל לפני הקדוש-ברוך-הוא, שבכל מקום שגָלוּ - שכינה עימהן". העובדה שבין בגלות מצרים ובין בגלויות בבל ואדום, השכינה לא עזבה את עם ה', משקפת את האהבה האינסופית של הקדוש-ברוך-הוא לעם ישראל. לא משנה עד כמה יתרחקו, תמיד השכינה ממשיכה ללוות אותם.

הניצוץ החבוי

תורת החסידות מוסיפה ומרחיבה את המסר, בדגש על הניצוץ האלוקי-נשמתי שנמצא בכל יהודי. גם אם היהודי חוטא ומתרחק מהקדושה, הניצוץ הפנימי הזה נשאר שלם וטהור בכל מצב. גם כשהמעשים החיצוניים אינם ראויים, הקדוש-ברוך-הוא ממשיך לשכון בלב היהודי. זו הסיבה לכך³ שבמשך הדורות, גם יהודים שלכאורה ניהלו אורח-חיים המרוחק מאוד מדרך התורה, מסרו את נפשם על קידוש השם, שכן נקודת היהדות לא נכבית לעולם.

מִדי בוקר אנו אומרים: "מודה אני לפניך מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך". הדבר נאמר לפני נטילת ידיים, כאשר הידיים עדיין טמאות, כדי להדגיש ששום טומאה בעולם לא יכולה לפגוע באמונה הפנימית של יהודי בקדוש-ברוך-הוא⁴. האמונה הזו שקיימת תמיד במעמקי הנשמה, מאפשרת לכל יהודי לשוב ולהתחבר לקדוש-ברוך-הוא גם אחרי תקופות של ריחוק.

מכפילי-כוח עצומים

עלינו להפיק מכך מסר חשוב:

אין לזלזל באף יהודי. גם אם נראה שלפנינו יהודי השקוע עד צוואר בחטאים ובטומאה, נזכור שבפנימיותו שוכן ניצוץ אלוקי טהור. עלינו לכבד ולייקר כל יהודי, כי בכל אחד ואחת מישראל יש נשמה אלוקית. יש להתייחס לכל אחד ואחת כמי שנברא "בצֶלֶם אלוקים"⁵, ולזכור שגם בזמנים של טומאה וריחוק, השכינה שורה בו.

על-אחת-כמה-וכמה שהדברים נכונים בכיוון החיובי. נזכור ש'אהבת ישראל' וחיבור של יהודים איש לרעהו הם מכפילי-כוח עצומים, איתם נוכל לגבור על כל מכשול, בעזרת הבורא יתברך.

1. רבינו בחיי, ועוד. ↩

2. מסכת מגילה, דף כ"ט, עמוד א'. ↩

3. ספר התניא, ליקוטי אמרים, פרק י"ח. ↩

4. לוח 'היום יום', י"א שבט. ↩

5. בראשית, פרק א', פסוק כ"ז. שם, פרק ט', פסוק ו'. ↩