טענת הליצנים
פרשת השבוע פותחת בפסוק "אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק". וכפילות הלשון זועקת לכל קורא, והשאלה עולה מאליה: לאחר שנאמר "יצחק בן אברהם", לשם מה יש לחזור ולומר שוב "אברהם הוליד את יצחק"?
רש"י, גדול פשטני המקרא, מפרש שהמילים "אברהם הוליד את יצחק", באו כמענה לדברים הנלעגים של ליצנים: "לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו. מה עשה הקדוש-ברוך-הוא? צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל 'אברהם הוליד את יצחק'".
כלומר, לאחר שליצני הדור ניסו להכחיש את העובדה שיצחק הוא בנו של אברהם, עשה הקדוש-ברוך-הוא שפניו של יצחק יהיו זהות לשל אברהם, וכך ידעו והודו כולם כי "אברהם הוליד את יצחק".
אך לפי זה, עולה שאלה אחרת: פרשת השבוע עוסקת בעיקר בתולדותיו של יצחק – יעקב ועשיו. אם-כן, מדוע התורה מדברת על כך ש"אברהם הוליד את יצחק" רק כאן, ולא בפרשיות הקודמות, בהם סופר בהרחבה על לידתו וקורות חייו של יצחק?
גם בתוכן הפירוש יש לתמוה: תווי פנים דומים, ואפילו זהים, של אבא ובנו הם תופעה שכיחה ביותר. ואם כן, מה היה הנס הגדול בכך שהקדוש-ברוך-הוא צר את קלסתר פניו של יצחק שיהיה דומה לזה של אברהם?
תכונות שונות, פנים זהות
מוסבר בתורת הסוד, שעבודת ה' של אברהם הייתה שונה מאד מעבודת ה' של יצחק בנו:
אברהם אבינו נקרא "אברהם אוהבי"1, ועבודתו את ה' הייתה באהבת ה' שנובעת ממידת החסד. לכן אברהם הרבה לעסוק בגמילות חסדים, הכנסת אורחים והשפעה טובה לכל אדם, מבלי כל הבדל מהו מעמדו ומצבו הגשמי או הרוחני. ואילו ביצחק נאמר "פחד יצחק"2, ועבודת ה' שלו התאפיינה ביראה שנובעת ממידת הגבורה. גישה ששָׂמָה דגש על בירור וזיכוך האדם, ועל השפעה מצומצמת ומוגבלת.
מאחר שאברהם ויצחק היו שונים כל-כך בתכונות הנפש ובגישות שלהם בעבודת ה', כך בדרך הטבע הם היו אמורים להיות שונים מאד גם בתווי הפנים. שכן, בדרך כלל הדמיון של אב ובן מופיעים בפנים, הדבר מקביל לדמיון בין התכונות של האבא לאלה של הבן. ואילו לאברהם ויצחק לא היו תכונות זהות אלא להיפך. לכן היה צורך בנס מיוחד מהשמים על-מנת שפניהם יהיו זהות, למרות הניגודים ביניהם.
עיתוי הנס
זה גם פשר העובדה שרק כאן, בפרשה העוסקת בהולדת בניו של יצחק, התורה מספרת על דבר שקשור בלידת יצחק:
לאחר שליצני הדור ראו את עשיו בנו של יצחק, ועמדו על כך שהוא מתאפיין בתקיפות ובחוצפה, תכונות שיש להן זיקה למידת הגבורה, הם מיד ריננו אחרי אברהם, וטענו כי לא מסתבר שעשיו נמנה על צאצאי אברהם אבינו, ומכאן שיצחק אינו בנו של אברהם.
או-אז עשה הקדוש-ברוך-הוא את הנס, שפני יצחק הפכו להיות זהים לפניו של אברהם, וכולם הודו פה-אחד ש"אברהם הוליד את יצחק".