מה קשה ב"וישרצו"?
בשהותם במצרים, בני ישראל התרבו בצורה בלתי רגילה. וכך מתואר בתורה1: "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד, ותמלא הארץ אותם".
פרשני המקרא2 עומדים על משמעות התיאורים הללו הנראים ככפל לשון, לכאורה ללא צורך.
בפירוש רש"י אין התייחסות לכפילות הלשון. מכאן שלשיטת רש"י אין קושי בפירוש הפסוק ולא נדרשים הסברים לכך שיש בכתוב כפל ויתור לשון.
עם זאת, יש ביטוי בפסוק שאותו רש"י כן בחר לפרש. הכוונה ללשון הכתוב "וישרצו", אותו רש"י מצטט ומפרש: "שהיו יולדות שישה בכרס אחד".
ויש להבין:
מה קשה במשמעות הפשוטה של "וישרצו", ללא חידושו של רש"י שהכתוב רומז לתופעה הנדירה של לידת שישיות?
דימוי חיובי בהחלט
הצורך להסביר את הביטוי "וישרצו" נובע מעצם העובדה שמדובר על בני ישראל. השימוש בביטוי שמזכיר 'שרצים', המזוהים כדבר נחות, כלפי בני ישראל, מעורר קושי: מדוע להשתמש בביטוי שקשור בדברים נחותים ביחס לבני העם הנבחר?
מאחר ולמעשה התורה כן משתמשת במילה 'וישרצו' כדי לתאר את ההתרבות של בני ישראל, מסתבר שיש בפסוק כוונה מיוחדת, מעבר למשמעות הפשוטה.
וכוונה זו, היא שצורת ההתרבות של בני ישראל באותם ימים הייתה כרוכה בתופעה יוצאת דופן. בכל לידה נולדו "שישה בכרס אחד". בדומה לצורת ההתרבות של השרצים3.
ומאחר שהכתוב נקט את הביטוי 'וישרצו' כדי לרמוז לצורה הבלתי רגילה שבה הייתה ההתרבות, השימוש במילה 'וישרצו' בהקשר זה, אינו גורע מאומה ממעלתם של בני ישראל. להיפך, המילה נאמרה בהקשר חיובי, לציין את הייחודיות של צורת ההתרבות של בני ישראל.
איך המצריים העיזו?
ועדיין יש מקום לשאול:
אם, לפחות במבט ראשון, השימוש במילה שמזכירה 'שרצים', עלול ליצור רושם של זלזול בבני ישראל, מדוע לא נמנעה התורה משימוש במילה הזו?
הרי במקום לרמז על כך ש"היו יולדות שישה בכרס אחד" באמצעות דימוי לשרצים, היה אפשר לכתוב זאת בפירוש!
ההסבר לכך הוא:
אילו הייתה התורה כותבת זאת במפורש, הדברים היו מתפרשים כך שמדובר בתופעה ניסית על-טבעית. דבר שהיה מעלה את השאלה: לאחר שהמצרים נוכחו לראות שבני ישראל אינם כפופים למגבלות הטבע, ועם ישראל מתרבה בצורה על-טבעית, איך העיזו המצריים לנקוט צעדים נגד בני ישראל בסגנון של "הבה נתחכמה לו"4?
לכן רומזת התורה על התופעה של לידת שישה ילדים בבת אחת, באמצעות המילה "וישרצו". כך מלמד הכתוב שמצד אחד ההתרבות הייתה תופעה חריגה, אבל עדיין לא היה זה נס על-טבעי לחלוטין אלא בהתאמה לדרך הטבע, כטבע השרצים להתרבות בצורה כזו.